מזונות ילדים

עצם הבעלות בדירה אינה בהכרח מסיימת את הדיון ברכיב המדור. בית המשפט או בית הדין בוחנים את צורכי הילדים, עלויות המגורים בפועל, אופן המימון, זמני השהות והדין החל. לכן צריך לבדוק את התמונה הכלכלית ולא להסתפק בשאלה על שם מי רשומה הדירה.

נכון לספטמבר 2026, כן — בכפוף לתנאי הדין ולכריכה תקפה.בתיקון מס' 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, שנכנס לתוקף ב־18.11.2025 כהוראת שעה לשנתיים, הורחב סעיף 3 כך שיכלול גם את צורכיהם הכלכליים של ילדי הזוג, לרבות מזונות, חינוך ורפואה. מאחר שמדובר בהוראת שעה, תמיד יש לבדוק את הדין שהיה בתוקף במועד פתיחת ההליך.

ביחס להורים יהודים, בע"מ 919/15 שינה באופן משמעותי את אופן חלוקת הנטל לגבי ילדים בגילאי 6–15. במקרים המתאימים נבחנים הכנסות שני ההורים, יכולותיהם הכלכליות היחסיות וזמני השהות. לכן גיל הילד הוא אחד הנתונים הראשונים שצריך לברר כאשר מחשבים מזונות.

לא. זמני שהות שווים הם נתון חשוב, אבל הם אינם הנתון היחיד. במיוחד ביחס לילדים מעל גיל שש, בית המשפט בוחן גם את יחס ההכנסות והיכולות הכלכליות של שני ההורים. לכן גם ב־50/50 יכולה להיות העברת מזונות מהורה אחד לאחר.

אין בישראל סכום אחיד שמתאים לכל ילד. בית המשפט בוחן, בין היתר, את גיל הילדים, צרכיהם, הכנסות ההורים ויכולותיהם הכלכליות, זמני השהות, המדור והוצאות חינוך ורפואה. לכן שני תיקים עם אותו מספר ילדים יכולים להסתיים בסכומים שונים לחלוטין.