כיצד מתנהל הדיון בערעור בבית הדין הרבני הגדול?

כיצד מתנהל הדיון בערעור בבית הדין הרבני הגדול? סדר הדיון, וטענות

קבלת פסק דין שאינו לטובתכם בבית הדין הרבני האזורי היא מטבע הדברים רגע לא פשוט. כאשר אדם משוכנע שבית הדין טעה – בין אם בנושא כתובה, רכוש, מזונות, גירושין או בכל עניין אחר – התגובה הטבעית היא לחשוב: "אני אערער לבית הדין הרבני הגדול ואסביר שם מחדש את מה שקרה".

אלא שכאן חשוב להבין נקודה בסיסית: דיון בערעור בבית הדין הרבני הגדול אינו משפט חוזר.

כדי לנהל ערעור נכון, לא מספיק להאמין שפסק הדין אינו צודק. צריך להבין מהן עילות הערעור, מה בית הדין הגדול בוחן, איזה חומר ניתן להציג בפניו, ובעיקר – כיצד מתנהל הדיון בערעור בפועל.

במאמר זה ננסה לעשות סדר ולהסביר מה קורה מהרגע שנקבע דיון בערעור, מי מדבר ראשון, האם בעלי הדין עצמם חייבים להגיע, ומה יכול בית הדין הרבני הגדול לעשות בסיום הדיון.

בית הדין הרבני הגדול אינו מנהל את המשפט מחדש

אחת הטעויות הנפוצות של בעלי דין היא לחשוב שבית הדין הרבני הגדול ישמע מחדש את כל הסכסוך. בדרך כלל זה אינו תפקידו.

בית הדין הרבני האזורי הוא הערכאה ששומעת את הצדדים, בוחנת את הראיות, שומעת עדים וקובעת ממצאים עובדתיים. בית הדין הרבני הגדול משמש כערכאת ערעור, ותפקידו לבחון את פסק הדין שניתן ואת ההליך שהוביל אליו.

תקנות הדיון קובעות כי ערעור יכול להתבסס, בין היתר, על טעות בהלכה, טעות הנראית לעין בשיקול הדעת או בקביעת העובדות, או פגם בניהול הדיון שהשפיע על תוצאתו. מנגד, אין להפוך את הערעור למסלול שבאמצעותו מנהלים בדיעבד תיק שונה מזה שהתנהל בפני בית הדין האזורי.

לכן, כאשר שואלים כיצד מתנהל הדיון בערעור, נקודת המוצא היא שבית הדין הגדול בוחן בראש ובראשונה את פסק הדין ואת הטענות נגדו – ולא פותח את כל הסכסוך מחדש מההתחלה.

אז כיצד מתנהל הדיון בערעור בפועל?

כאן נמצאת אחת הנקודות החשובות ביותר למי שעומד לפני דיון בבית הדין הרבני הגדול.

לפי תקנות הדיון, במועד שנקבע לדיון המערער הוא שטוען ראשון ומציג את הטענות שבאמצעותן הוא מבקש להצדיק את התערבות בית הדין הגדול.

נקודה חשובה במיוחד היא שבית הדין רשאי, לאחר ששמע את המערער, להגיע למסקנה שאין הצדקה להמשך בירור הערעור ולדחות אותו אף מבלי לדרוש מהמשיב להשיב.

אם בית הדין אינו דוחה את הערעור בשלב זה, נשמעות טענות המשיב. לאחר מכן רשאי בית הדין לאפשר למערער להשיב לנקודות מסוימות שעלו בטענות המשיב.

בית הדין אף רשאי להורות לצדדים להגיש סיכומים בכתב על כל הערעור או על שאלה מסוימת שהתעוררה במהלך הדיון. במקרים המתאימים ובהסכמת הצדדים ניתן אף להכריע בערעור על יסוד החומר שבתיק.

לכן דיון בערעור שונה מאוד מדיון הוכחות בבית הדין האזורי.

בדרך כלל אין מדובר בדיון ארוך שבו כל צד מספר מחדש את סיפור הנישואין מתחילתו. מדובר בדיון ממוקד הרבה יותר, שבו בית הדין עשוי להיכנס ישירות לנקודות המשפטיות וההלכתיות שעליהן מבוסס הערעור.

מה בית הדין צפוי לשאול במהלך הדיון?

מי שמגיע לערעור צריך להיות מוכן לכך שהדיון עשוי להיות ממוקד מאוד.

הדיינים כבר מחזיקים את כתב הערעור ואת פסק הדין שעליו מערערים. לכן השאלות עשויות להתמקד בנקודת הכשל הנטענת:

מה בדיוק הייתה הטעות של בית הדין האזורי?

היכן היא מופיעה בפסק הדין?

האם מדובר בטעות בהלכה, בטעות בשיקול הדעת, בקביעה עובדתית חריגה או בפגם בדרך ניהול ההליך?

והשאלה החשובה לא פחות: האם אותה טענה בכלל הועלתה בפני בית הדין האזורי?

לכן ערעור טוב אינו רק כתב ערעור טוב. יש להתכונן גם לדיון עצמו ולדעת להציג בתוך זמן קצר ובצורה חדה את הנקודות שעשויות להצדיק התערבות בפסק הדין.

האם בעלי הדין חייבים להגיע בעצמם לדיון בערעור?

גם בעניין זה קיים הבדל חשוב בין הדיון בבית הדין האזורי לבין הדיון בערעור.

תקנה קמ"ט לתקנות הדיון קובעת כי בערעור רשאי מורשה לטעון במקומו של מרשו, ואין צורך בשמיעת בעל הדין עצמו או בנוכחותו בבית הדין, אלא אם בית הדין הורה אחרת.

הסיבה לכך ברורה: בדיון בערעור המוקד אינו בדרך כלל התרשמות ישירה מבעלי הדין אלא בחינת פסק הדין והטענות המשפטיות וההלכתיות המופנות נגדו.

עם זאת, אין להסיק מכאן שאפשר להתעלם מהחלטה או מהזמנה של בית הדין. אם בית הדין הורה על התייצבות אישית – יש להתייצב, אלא אם ניתנה החלטה אחרת.

ולכן בכל תיק יש לבחון מראש האם קיימת תועלת בנוכחות בעל הדין גם כאשר אין חובה פורמלית לעשות זאת.

מה יכול בית הדין הרבני הגדול לעשות לאחר הדיון?

לבית הדין הגדול קיימות מספר אפשרויות.

הוא יכול לדחות את הערעור ולהשאיר את פסק הדין על כנו.

הוא יכול לקבל את הערעור ולשנות את פסק הדין.

הוא יכול לבטל את פסק הדין ולהוציא פסק אחר במקומו.

והוא יכול להחזיר את העניין לבית הדין שדן בו, לאותו בית דין בהרכב אחר או לבית דין אזורי אחר לצורך דיון נוסף, בירור נוסף, קבלת ראיות או השלמת נימוקים.

המשמעות היא שקבלת ערעור אינה מובילה בהכרח לפסק דין חדש וסופי של בית הדין הגדול. לעיתים התוצאה תהיה החזרת התיק לערכאה האזורית עם הוראות להמשך הדיון.

למה ההכנה לדיון בערעור שונה מהכנה למשפט רגיל?

בבית הדין האזורי פעמים רבות העבודה מתמקדת בראיות, בעדים, בגרסאות העובדתיות ובחקירות.

בערעור, המוקד משתנה.

יש לזהות את הטעות בפסק הדין, להראות שהיא נכנסת לאחת מעילות הערעור, להפנות במדויק לפרוטוקול ולראיות שהיו בפני בית הדין ולהיות מוכנים לשאלות של ההרכב בדבר המקור ההלכתי והמשפטי לטענה.

כאן גם בא לידי ביטוי היתרון בעבודה המשלבת עורך דין לענייני משפחה וטוען רבני, כאשר כל אחד מביא עמו את תחום המומחיות שלו: המשפט האזרחי ודיני המשפחה מצד אחד, וההלכה, תקנות הדיון והפרקטיקה הייחודית של בתי הדין הרבניים מצד אחר.

במשרד עורכי הדין עובדיה–שוירץ אנו בוחנים את פסק הדין ואת התיק כולו לפני קבלת החלטה אם לערער. לא כל פסק דין שאינו לטובת הלקוח מצדיק ערעור, ולעיתים הבעיה אינה בפסק הדין אלא בראיה שלא הובאה, בטענה שלא נטענה או במסלול הדיוני שנבחר.

המטרה היא לא רק להגיש ערעור – אלא לבחור את הדרך שיש לה הסיכוי הטוב ביותר לתקן את התוצאה.

שאלות נפוצות על דיון בערעור בבית הדין הרבני הגדול

האם בדיון בערעור שומעים שוב את העדים?

ככלל לא. ערכאת הערעור אינה מנהלת מחדש את שלב ההוכחות. קיימת אפשרות חריגה לקבל עדויות או הוכחות מטעמים מיוחדים, אך אין מדובר בדרך הרגילה לניהול ערעור.

מי מדבר ראשון בדיון?

המערער טוען ראשון. בית הדין אף רשאי לדחות את הערעור לאחר שמיעת טענותיו, מבלי לדרוש מהמשיב להשיב. אם הערעור אינו נדחה בשלב זה, המשיב מציג את טענותיו ולאחר מכן ניתן לאפשר למערער להשיב לנקודות מסוימות.

האם אני חייב להגיע בעצמי לדיון?

לא בהכרח. כאשר בעל הדין מיוצג, התקנות מאפשרות למורשה לטעון במקומו, אלא אם בית הדין הורה על נוכחותו האישית.

לסיכום – כיצד מתנהל הדיון בערעור?

דיון בערעור בבית הדין הרבני הגדול שונה באופן מהותי מהדיון בבית הדין האזורי. זה אינו המקום להתחיל את המשפט מחדש, להעלות ללא הבחנה טענות חדשות או לצרף כל מסמך שנמצא לאחר פסק הדין.

הדיון ממוקד בשאלה האם נפלה בפסק הדין או בדרך שבה התנהל ההליך טעות המצדיקה את התערבות בית הדין הגדול.

המערער טוען ראשון; המשיב משיב ככל שבית הדין דורש זאת; ניתן להורות על סיכומים בכתב; אין חובה אוטומטית בנוכחות האישית של בעל הדין כאשר הוא מיוצג; והבאת ראיות חדשות היא חריג ולא הכלל.

לכן, אם קיבלתם פסק דין של בית הדין הרבני האזורי ואתם שוקלים לערער, השאלה הראשונה אינה רק "האם אני צודק", אלא האם קיימת עילת ערעור, כיצד ניתן להוכיח אותה ומהו המסלול הדיוני הנכון.

משרד עורכי הדין עובדיה–שוירץ משלב ניסיון בדיני משפחה ובמשפט האזרחי עם ייצוג וטיעון רבני, ובוחן כל תיק בהתאם לפסק הדין, לראיות ולנסיבותיו הפרטניות.

אין באמור במאמר זה משום ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ פרטני. כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו, לפסק הדין ולהליך שהתנהל בפני בית הדין.