מהו טוען רבני? המדריך לתפקיד, לסמכויות ולחשיבות הייצוג בבית הדין הרבני
מערכת המשפט בישראל בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי היא מורכבת, ייחודית ולעיתים קרובות מבלבלת מאוד עבור האזרח מן השורה. במדינת ישראל, בניגוד לרוב מדינות העולם המערבי, קיימות שתי ערכאות שיפוטיות הפועלות בענייני משפחה ומעמד אישי, אך לפי מסגרות משפטיות שונות: מן העבר האחד, בית המשפט לענייני משפחה (ערכאה אזרחית), ומן העבר השני, בית הדין הרבני (ערכאה דתית ממלכתית).
כאשר בני זוג יהודים מחליטים להתגרש, או כאשר מתעורר סכסוך סביב סוגיות של כתובה, שלום בית, מזונות, ירושות או ענייני ילדים – הם עשויים למצוא את עצמם מתדיינים בבית הדין הרבני, בהתאם לכללי הסמכות החלים בכל מקרה. בהליכים אלו יש משקל לדין תורה ולמקורות ההלכה, ובהם התלמוד, הפוסקים והשולחן ערוך, לצד חקיקה, פסיקה וסדרי דין החלים על בתי הדין הרבניים.
בזירה הייחודית הזו, עורך דין שאינו מכיר את הדין העברי ואת הפרקטיקה בבתי הדין הרבניים עלול להתקשות להתאים את הטיעון לאופן שבו נבחנות הסוגיות בפני הדיינים. כדי לגשר על הפער הזה, קיים מקצוע משפטי ייעודי: טוען רבני.
מהו בעצם טוען רבני ומהו תפקידו?
טוען רבני הוא איש מקצוע משפטי-הלכתי, המחזיק ברישיון המאפשר לו לייצג בעלי דין בפני בתי הדין הרבניים בעניינים שבסמכותם. הרישיון ניתן על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהתאם לתקנות הטוענים הרבניים, תשס"א–2001.
תפקידו המרכזי של הטוען הרבני הוא לשמש כ"פה" של הלקוח מול הרכב הדיינים. בדומה לעורך דין בבית משפט אזרחי, הטוען הרבני מגיש כתבי טענות ובקשות, מציג ראיות, חוקר עדים בהתאם לסדרי הדין, מבקש סעדים זמניים במקרים המתאימים ומנהל משא ומתן משפטי בשם שולחו.
עם זאת, ההבדל טמון בחומר המשפטי שאיתו הוא עובד. בעוד שעורך דין המתמקד במשפט האזרחי נשען בעיקר על החקיקה והפסיקה האזרחית, הטוען הרבני פועל גם בעולם הדין העברי. הוא נדרש להיכרות עם דיני הקידושין והגירושין, דיני ממונות, דיני עדות במשפט העברי, תקנות הדיון של בתי הדין הרבניים ופסיקות בתי הדין הרבניים לדורותיהם.
מסלול ההכשרה: איך הופכים לטוען רבני בישראל?
רישיון של טוען רבני אינו ניתן בקלות, ומסלול ההכשרה דורש לימודים והצלחה בבחינות ייעודיות. כדי לקבל את הרישיון, על המועמד לעמוד בתנאים הקבועים בתקנות הטוענים הרבניים:
לימודים מקיפים: לימודים בישיבה, בישיבת הסדר או בכולל במשך ארבע שנים לפחות, או לימודים במשך שלוש שנים לפחות במוסד חינוכי שהוכר לעניין זה על ידי בית הדין הרבני הגדול, בהתאם לתנאים הקבועים בתקנות.
בחינות הסמכה: על המועמד לעמוד בבחינות שעורכת ועדה בוחנת שממנה נשיא בית הדין הרבני הגדול, לרבות בחינה בתחום המעשי של המקצוע. הבחינות עוסקות, בין היתר, באבן העזר, חושן משפט, תקנות הדיון והחומר המשפטי הרלוונטי לעבודת הטוען הרבני.
קבלת הרישיון: לאחר עמידה בתנאים ובבחינות, ובכפוף לכך שהמועמד ראוי לשמש כטוען רבני בהתאם לתקנות, ניתן הרישיון על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול. הטוענים הרבניים כפופים לכללי אתיקה מקצועית החלים עליהם מכוח הדין.
סמכויות הטוען הרבני: היכן הוא פועל ובאילו תיקים?
סמכות הייצוג של טוען רבני מכוח רישיונו היא בפני בתי הדין הרבניים. הוא אינו מוסמך מכוח רישיון הטוען הרבני בלבד לייצג לקוחות בבתי המשפט האזרחיים, כגון בית המשפט לענייני משפחה, השלום או המחוזי, אלא אם כן הוא מחזיק במקביל גם ברישיון של עורך דין – כפי שקיים במשרדנו.
הזירה שבה הטוען הרבני פועל היא בתי הדין הרבניים. שם הוא עשוי לטפל, בהתאם לסמכות בית הדין ולנסיבות המקרה, בתיקים כגון:
תביעות לגירושין וסידור גט: ניהול הליכים הנוגעים לעילות גירושין הלכתיות, כגון בגידה, טענות מורדת, מעשה כיעור, "מאיס עלי" או טענות הנוגעות לחובות בני הזוג זה כלפי זה, וכן הגנה מפני טענות אלה.
תביעות כתובה: זהו אחד התחומים המרכזיים שבהם נדרשת היכרות מעמיקה עם הדין העברי. מאבקים על סכומי כתובה עשויים להגיע לסכומים משמעותיים, וההכרעה עשויה להיות מושפעת מעילות הלכתיות, מהתנהלות הצדדים ומהראיות שיוצגו.
שלום בית ומזונות אישה: ניהול תביעות שלום בית ומזונות אישה וכן בקשות לסעדים הנלווים להן, כגון מדור ספציפי, בהתאם לסמכות בית הדין ולנסיבות המקרה.
ענייני ילדים, אחריות הורית וזמני שהות: ניהול הליכים בעניינים אלה כאשר בית הדין הרבני מוסמך לדון בהם על פי הדין. גם בענייני מזונות ילדים יש לבחון את הוראות החוק והפסיקה העדכניות החלות במועד ההליך.
ירושות וצוואות: הגשת בקשות לצווי ירושה ולצווי קיום צוואה בבית הדין הרבני, כאשר ניתנה הסכמה בכתב לסמכות בית הדין מצד בעלי הזכויות הנדרשים לפי הדין.
בוררויות ממוניות (דין תורה): מעבר לרישיון הייצוג בבתי הדין הרבניים הממלכתיים, טוענים רבניים עשויים לייצג גם בסכסוכים ממוניים הנדונים בבתי דין פרטיים לדיני ממונות, בכפוף לכללי אותו בית דין והסכם הבוררות.
ההבדל באולם הדיונים: עורך דין לעומת טוען רבני
כדי להמחיש את החשיבות שבהיכרות עם הדין העברי, ניקח לדוגמה דיון בבית הדין הרבני העוסק בטענה לבגידה.
נניח שבעל חושד שאשתו בוגדת בו, ומביא כראיה פלט שיחות טלפון ארוכות בינה לבין גבר זר בשעות הלילה, יחד עם צילומי מסך מהרשתות החברתיות.
מייצג שאינו בקיא בדין העברי עלול להתמקד במונחים כגון "הפרת אמון" או "קרע בלתי הפיך" ולבקש להסיק מהם באופן ישיר מסקנות בעניין הכתובה. אלא שפלט שיחות או התכתבויות אינם מוכיחים כשלעצמם בגידה או אובדן כתובה, ויש לבחון את מכלול הראיות ואת המשמעות ההלכתית המדויקת שלהן.
לעומת זאת, טוען רבני מיומן יבחן האם העובדות והראיות עשויות לבסס טענות הלכתיות רלוונטיות, כגון "מעשה כיעור", "עוברת על דת" או טענה אחרת המתאימה לנסיבות. הוא ינהל את החקירה ויציג את המקורות והפסיקה הרבנית הרלוונטיים, מבלי להניח מראש כי עצם החשד או הראיה הבודדת מובילים אוטומטית לשלילת כתובה.
הדיינים בבית הדין פועלים גם בתוך עולם מושגים הלכתי ייחודי. כאשר מופיע בפניהם טוען רבני שמכיר את המונחים, את מקורות הדין ואת הדרך שבה נבחנות הראיות, הדבר עשוי לשפר את איכות הייצוג ואת היכולת להציג את טענות הלקוח באופן מדויק ורלוונטי.
למה חשוב להכיר את הדין הרבני?
מעבר להבנת השפה, בבית הדין הרבני קיימות סוגיות הלכתיות ודיוניות שמי שמכיר אותן לעומק יודע כיצד להתמודד איתן. הנה כמה דוגמאות:
האמירה "אני רוצה להתגרש": התבטאות של בעל דין בנוגע לרצונו בגירושין, לעילת הפירוד או לסיבות לעזיבת הבית עשויה לקבל משמעות משפטית והלכתית בהמשך ההליך. אין פירוש הדבר שמי שמבקש להתגרש מוכרז אוטומטית כ"מורד" או "מורדת" או מאבד זכויות. המשמעות תלויה בנסיבות הפירוד, בעילות הנטענות ובתשתית הראייתית. לכן חשוב שהטענות המוצגות לבית הדין יהיו מדויקות, מבוססות ועקביות עם העובדות.
הפעלת הרחקות דרבנו תם: במקרים המתאימים של אי-קיום פסק דין לגירושין ניתן לבחון את האפשרות לבקש מבית הדין להפעיל את המנגנונים הקבועים בחוק, ובהם צווי הגבלה וכן הכרזה על החלת הרחקות דרבנו תם, בהתאם לתנאים הקבועים בדין.
דיני הראיות והעדות הייחודיים: בדין העברי קיימים כללים הנוגעים לכשרות עדים ולפסלות קרובים. עם זאת, המשמעות הראייתית של כל עדות, מסמך או ראיה תלויה בסוג ההליך ובנסיבותיו. חקירת עדים בבית הדין דורשת היכרות עם הכללים ההלכתיים ועם סדרי הדין של הערכאה.
הזווית המשפטית והזווית הרבנית בייצוג משפטי
כאשר מנהלים תיק גירושין במדינת ישראל, לעיתים קרובות ההליך מתנהל במקביל בשתי ערכאות. תביעת חלוקת רכוש או עניינים מסוימים הנוגעים לילדים עשויים להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, בעוד שתביעת הגירושין והכתובה מתנהלת בבית הדין הרבני, והכול בהתאם לכללי הסמכות החלים בכל מקרה.
הזווית המשפטית (האזרחית):
בבית המשפט לענייני משפחה נדרש ייצוג המכיר את חוק יחסי ממון, פסיקת בתי המשפט, עבודה מול אקטוארים ומומחים, ודיני מזונות ילדים בהתאם לדין ולהלכה הפסוקה. הדיון מתנהל במסגרת הדין האזרחי, תוך בחינת הראיות, הזכויות והחובות של הצדדים ועקרון טובת הילד כאשר מדובר בענייני ילדים.
הזווית הרבנית:
בבית הדין הרבני, במיוחד בסוגיות של גט, כתובה ושלום בית, לעילות הלכתיות ולהתנהלות הצדדים עשויה להיות משמעות ממשית. לצד זאת, בעניינים אזרחיים המתבררים בבית הדין, כגון סוגיות רכושיות, יש לבחון גם את החקיקה והפסיקה האזרחית החלות על העניין.
ניהול שתי זירות אלו במקביל דורש סנכרון. טענה שתועלה בערכאה אחת עשויה להשפיע על האופן שבו ייבחנו טענות הצד בערכאה האחרת. לכן, ייצוג שאינו מתואם עלול ליצור סתירות או לפגוע בקו המשפטי הכולל.
השילוב המקצועי: עורך דין וטוען רבני תחת קורת גג אחת
מתוך הבנה של הפיצול המורכב במערכת המשפט הישראלית, פועל משרד עורכי הדין עובדיה–שוירץ במודל המשלב ייצוג משפטי אזרחי עם ייצוג והיכרות מקצועית עם בתי הדין הרבניים.
אם אתם ניצבים בפני הליך גירושין, אינכם צריכים בהכרח להתלבט אם לשכור עורך דין או טוען רבני. במשרדנו אתם מקבלים את השילוב בין השניים בשותפות מקצועית ומתואמת.
משרדנו משלב את עו"ד ליאור עובדיה, עורך דין וליטיגטור העוסק בדיני משפחה ומייצג בבתי המשפט לענייני משפחה, יחד עם עו"ד וטוען רבני יהושע שוירץ, שהוא גם עורך דין וגם טוען רבני מוסמך, ומייצג בהליכים בפני בתי הדין הרבניים.
מדוע השילוב הזה עשוי להיות יתרון עבורכם?
בחינת התיק משתי הזוויות: אנו מנתחים את התיק מההיבט האזרחי ומההיבט הרבני, ובוחנים כיצד צעד בערכאה אחת עשוי להשפיע על זכויות וטענות בהליך המתנהל בערכאה האחרת.
תכנון בסוגיית הסמכות: כאשר קיימת אפשרות משפטית לנהל סוגיות מסוימות בערכאות שונות, אנו בוחנים את שאלת הסמכות, הדין החל והמשמעות האסטרטגית של כל חלופה בהתאם לנסיבות המקרה.
שפה משפטית והלכתית: בהליכים בבית הדין הרבני אנו משלבים היכרות עם הדין העברי ועם סדרי הדין הרבניים יחד עם כלים של ליטיגציה, חקירת עדים וניתוח ראיות. השילוב מאפשר לגבש קו משפטי אחיד ומתואם.
שאלות נפוצות
האם טוען רבני יכול לייצג אותי גם בבית המשפט לענייני משפחה?
טוען רבני המחזיק ברישיון טוען בלבד אינו רשאי מכוח רישיון זה להופיע בבית המשפט האזרחי. עם זאת, במשרדנו עו"ד יהושע שוירץ מחזיק בשני הרישיונות – הן כעורך דין והן כטוען רבני – ולכן הוא יכול לייצג הן בבתי המשפט והן בבתי הדין הרבניים, בהתאם לסוג ההליך ולכללי הסמכות.
האם טוען רבני הוא למעשה רב?
לא בהכרח. טוענים רבניים רבים מגיעים מרקע תורני, אך המקצוע "טוען רבני" הוא מקצוע ייצוגי המחייב רישיון בהתאם לתקנות הטוענים הרבניים. הרישיון ניתן על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול לאחר עמידה בתנאים ובבחינות הקבועים בדין. תפקידו של הטוען הרבני הוא ייצוגי ולא פסיקתי.
האם נשים יכולות לשמש כטוענות רבניות?
בהחלט. נשים יכולות ללמוד, לעמוד בתנאי הרישוי והבחינות ולקבל רישיון כטוענות רבניות. כיום פועלות בישראל טוענות רבניות המייצגות בעלי דין בבתי הדין הרבניים.
אני אישה חילונית, האם כדאי לי לשכור טוען רבני?
מידת הדתיות של בעל הדין אינה השיקול המרכזי בבחירת המייצג. כאשר ההליך מתנהל בבית הדין הרבני וכולל סוגיות שבהן לדין העברי ולפסיקה הרבנית יש משמעות, עשוי להיות יתרון למייצג המכיר את הדין, את סדרי הדין ואת הפרקטיקה של בתי הדין. הבחירה צריכה להיעשות לפי סוג ההליך, מורכבותו וניסיונו של המייצג.
סיכום מעשי
ההחלטה לצאת להליך משפטי בתחום דיני המשפחה היא מההחלטות המשמעותיות בחייכם. התייצבות מול דייני בית הדין הרבני מחייבת היכרות עם הדין העברי, שפת הדיינים, סדרי הדין והמסגרת המשפטית החלה על ההליך. תפקידו של הטוען הרבני הוא לגשר על הפער הזה, לתרגם את העובדות לטיעון משפטי והלכתי מתאים ולייצג את זכויותיכם בפני בית הדין.
במקרה שבו אתם עומדים בפני הליך גירושין, תביעת כתובה או סכסוך משפחתי העלול להתנהל בבית הדין הרבני, מומלץ לבחון מראש את התמונה המשפטית המלאה ולהימנע מצעדים שאינם מתואמים בין הערכאות. משרד עורכי הדין עובדיה–שוירץ עומד לרשותכם לקבלת ייעוץ אסטרטגי, מדויק ודיסקרטי. השילוב במשרדנו של עורך דין העוסק בדיני משפחה יחד עם טוען רבני מוסמך מאפשר לבחון את ההליך הן מן הזווית האזרחית והן מן הזווית הרבנית, ולגבש קו משפטי מתואם בהתאם לנסיבות המקרה.
שאלות שעולות בנושא
שאלות ותשובות
נקודת המוצא בתקנות היא שבעלי הדין עצמם צריכים להיות נוכחים במהלך המשפט גם כאשר הם מיוצגים, אלא אם בית הדין החליט שאין צורך בנוכחותם בכל הדיון או בחלק ממנו.
נושאים קשורים:
