עיכוב ביצוע בבית הדין הרבני – מתי אפשר לעצור פסק דין?

אשליית ההקפאה: מדוע ערעור לא עוצר את הזמן?

הליכי גירושין וסכסוכי משפחה הם רוויי יצרים, מתח והכרעות דרמטיות. לעיתים קרובות, לאחר חודשים או שנים של דיונים מתישים, בית הדין הרבני האזורי מוציא תחת ידו פסק דין או החלטה המחייבים את אחד הצדדים לפעולה: לשלם מאות אלפי שקלים לכתובה, להעביר מניות בחברה, לבצע הוראות רכושיות או לקיים החלטות הנוגעות לזמני שהות.

התגובה הטבעית של הצד שהפסיד היא זעם ותסכול, ואמירה מיידית לעורך הדין: "תגיש מיד ערעור לבית הדין הגדול בירושלים!".

אך כאן טמונה אחת הטעויות הנפוצות של מתדיינים רבים:

הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין.

תקנה קמ"ו(1) לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים קובעת במפורש:

"אין הערעור מעכב את ביצוע הפסק אשר מערערים עליו, אלא אם יש הוראה כזאת בגוף הפסק או אם החליט על כך בית הדין הפוסק."

כלומר, עצם העובדה שהוגש ערעור אינה מקפיאה את פסק הדין.

אם רוצים לעצור את ביצועו עד להכרעה בערעור, יש לבקש עיכוב ביצוע.

למי מגישים בקשה לעיכוב ביצוע?

זוהי נקודה פרוצדורלית חשובה מאוד.

לפי תקנה קמ"ו, הבקשה לעיכוב ביצוע מוגשת תחילה לבית הדין שפסק את הדין.

רק אם בית הדין הפוסק החליט שלא לעכב את הביצוע, או שלא נתן החלטה בתוך שלושה ימים ממועד הגשת הבקשה, ניתן – בכפוף לתנאים שבתקנות – לפנות בבקשת עיכוב ביצוע לבית הדין הרבני הגדול.

בנוסף, בית הדין המחליט על עיכוב ביצוע רשאי להתנות את העיכוב בתנאים, לרבות הפקדת ערבויות.

לכן, לפני שרצים ישירות לבית הדין הגדול, יש לבדוק היטב מהו המסלול הדיוני הנכון.

עיכוב ביצוע הוא החריג, לא הכלל

בית הדין הרבני אינו ממהר לתת צווי עיכוב ביצוע.

נקודת המוצא היא שפסק דין והחלטה שיפוטית יש לקיים כל עוד לא בוטלו או עוכבו.

עיכוב הביצוע הוא החריג, משום שהוא מונע מן הצד שזכה בהליך ליהנות מתוצאות פסק הדין בזמן שהערעור מתנהל.

כדי להבין כיצד בתי הדין בוחנים בקשות מסוג זה, נצלול לניתוח של ארבעה מקרי מבחן מבית הדין הרבני הגדול.

מבחן "מאזן הנוחות" ו"סיכויי הערעור" – תיק 1179490/7

בפסק הדין בתיק 1179490/7, שניתן על ידי הרב שלמה שפירא, הוסבר בהרחבה כיצד יש לבחון בקשה לעיכוב ביצוע.

בית הדין הצביע על שני מדדים מרכזיים:

1. מאזן הנוחות – או מאזן הנזקים:
מהו הנזק שעלול להיגרם למערער אם פסק הדין יבוצע מיד, לעומת הנזק שייגרם לצד שזכה אם הביצוע יעוכב?

2. סיכויי הערעור:
מהם סיכויי הערעור להתקבל?

אולם חשוב לדייק: בית הדין לא קבע שמדובר תמיד בשני תנאים מצטברים בעלי משקל שווה.

להפך.

בית הדין הדגיש שהסדר הוא מהותי וכי תחילה יש לבחון את מאזן הנוחות.

אם מאזן הנוחות נוטה באופן חד־משמעי לטובת המערער – כלומר ביצוע מיידי עלול לגרום לו נזק משמעותי בהרבה מן הנזק שייגרם למשיב מעיכוב הביצוע – הנטייה תהיה לעכב את הביצוע, ולסיכויי הערעור עשוי להיות משקל קטן יותר.

אם מאזן הנוחות שווה, נקודת המוצא היא שאין לעכב את פסק הדין, משום שהחלטה שיפוטית עומדת בתוקפה ויש לקיימה.

במצבי ביניים, שבהם מאזן הנוחות נוטה לכיוון מסוים אך אינו מכריע באופן חד, נכנס לתמונה גם מדד סיכויי הערעור.

הרקע העובדתי

במסגרת הסכם גירושין נקבע כי על האישה להעביר את מניותיה בחברה המשותפת לידי בעלה לשעבר. האישה ערערה וביקשה עיכוב ביצוע.

היא טענה שאם המניות יעברו לידי הבעל, הוא עלול להעביר אותן לצדדים אחרים, לפגוע בערך החברה או לנהל אותה באופן שיקשה להשיב את המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל.

אלא שבית הדין הגדול בחן את ההליכים בבית הדין האזורי וגילה שהאישה כבר קיבלה הזדמנות להמציא מסמכים שיבססו את החששות האלה. בית הדין האזורי נתן לה עשרים ואחד ימים לבחון את המסמכים, לפנות לבנק ולהביא אסמכתאות.

היא לא עשתה זאת. מנגד, בית הדין האזורי מצא שהשיהוי בהעברת המניות עלול לגרום נזק לחברה עצמה ולפעילותה.

בית הדין הגדול קבע:

"אי אפשר להשתית בקשה לעיכוב ביצוע על הפרחתן של אמירות בעלמא לחלל האוויר".

זהו כלל חשוב לכל מי שמגיש בקשה לעיכוב ביצוע בבית הדין הרבני:

לא מספיק לטעון שיהיה נזק. צריך להוכיח אותו.

אם אתם טוענים שהכסף ייעלם – הציגו ראיות.

אם אתם טוענים שהחברה עלולה לקרוס – הציגו נתונים.

אם אתם טוענים שלא יהיה אפשר להשיב את המצב לקדמותו – הסבירו והוכיחו מדוע.

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה.

הסדרי שהות והחלטות זמניות: תיק 1166435

אחת הזירות הרגישות ביותר בבקשות לעיכוב ביצוע היא סוגיית הילדים והסדרי השהות.

בתיק 1166435 נדרש בית הדין הרבני הגדול, מפי הרב אליהו הישריק, לשורה של בקשות רשות ערעור ולצידן בקשות לעיכוב ביצוע בנוגע להחלטות זמניות של בית הדין האזורי.

הרקע

בית הדין האזורי קבע הסדרי שהות זמניים שבהם הבת תשהה גם אצל האב, לרבות בסופי שבוע ובחגים. האם התנגדה וטענה לחשש לפגיעה מצד האב. בית הדין האזורי בדק את הטענות, הסתייע בגורמי מקצוע ובמשטרה, ועל פי הקביעות שעמדו לפני בית הדין הגדול, החששות לא נמצאו מבוססים.

האם המשיכה להפר החלטות בנושא הסדרי השהות ובית הדין האזורי חייב אותה בהוצאות בסך 15,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.

החלטות זמניות אינן ערעור בזכות

כאן חשוב לתקן טעות נפוצה. אין פירוש הדבר שאי אפשר לעולם לערער על החלטה זמנית.

תקנה קל"ב מבחינה בין פסק דין המסיים את הדיון, שעליו ניתן לערער בזכות, לבין פסק דין זמני או החלטת ביניים, שעליהם יש צורך בקבלת רשות ערעור מבית הדין הגדול.

באותו תיק הדגיש בית הדין כי ככלל הוא אינו ממהר להתערב בהחלטות נקודתיות וזמניות הנוגעות להסדרי שהות. עם זאת, בית הדין ציין כי ייתכנו מקרים חריגים שבהם טעות קיצונית בשיקול הדעת עלולה לגרום לקטין נזק בלתי־הפיך, ואז עשויה להיות הצדקה להתערבות.

ומה לגבי תשלום כספי?

לעניין החיוב בהוצאות בסך 15,000 ש"ח קבע בית הדין הגדול כי בקשת עיכוב הביצוע אינה מוצדקת. בית הדין כתב כי:

"ככלל, חיובי ממון אינם בלתי הפיכים וכל פעולה כספית ניתנת להחזרה למקומה."

זו נקודה משמעותית. כאשר פסק הדין הוא כספי בלבד, יהיה בדרך כלל קשה יותר לשכנע שנגרם נזק בלתי־הפיך מעצם התשלום. אולם גם כאן אין להפוך את הדברים לכלל אוטומטי. יש לבחון את נסיבות המקרה, לרבות האפשרות המעשית להשיב את הכספים אם הערעור יתקבל.

ערעור סרק כטקטיקה להרוויח זמן – תיק 1271133/1

בתיק נוסף של בית הדין הרבני הגדול, 1271133/1, נדונה בקשה לעיכוב ביצוע בפני הרב יעקב זמיר. האישה חויבה, בין היתר, להשיב לבעלה לשעבר 100,000 ש"ח וארבעה תכשיטים. בית הדין האזורי קבע גם כי אם לא תעשה זאת בתוך התקופה שנקבעה, יהיה רשאי לנקוט כלפיה בסנקציה שנקבעה בפסק הדין.

האישה הגישה ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע.

בית הדין הגדול התיר את שמיעת הערעור בכפוף להפקדת 10,000 ש"ח כערובה להוצאות, ועיכב בשלב זה את ביצוע פסק הדין.

אולם לצד העיכוב ניתנה אזהרה ברורה.

בית הדין קבע כי אם בסופו של דבר יתברר שמדובר בערעור סרק, לא יהיה נכון לאפשר למערערת להשתמש בעיכוב הביצוע כדי להשתחרר מן הסנקציות שנקבעו בשל אי־ביצוע פסק הדין במועד. בית הדין כתב שאין לקבל שימוש בערעור ובבקשת עיכוב ביצוע כאשר מטרתם היא: "להרוויח זמן ולהימנע מסנקציות".

המסר ברור: עיכוב ביצוע הוא כלי משפטי לגיטימי – אך אסור להפוך אותו לטקטיקה שמטרתה רק למשוך זמן.

היתרון האסטרטגי: למה כדאי לשלב עורך דין וטוען רבני בבקשה לעיכוב ביצוע?

פסקי הדין שניתחנו ממחישים היטב כי הליך עיכוב ביצוע בבית הדין הרבני דורש לא רק ניסוח בקשה, אלא הבנה של ההליך כולו.

יש לבחון:

האם מדובר בפסק דין סופי או בהחלטת ביניים?

האם נדרשת רשות ערעור?

האם פניתם תחילה לבית הדין שפסק?

מהו הנזק שייגרם אם פסק הדין יבוצע?

האם ניתן להחזיר את המצב לקדמותו?

מהם סיכויי הערעור?

והאם ניתן לתמוך את טענת הנזק במסמכים ובראיות?

בתיקים רכושיים עשויות להתעורר גם סוגיות מתחומי החברות, חדלות הפירעון, מקרקעין, איזון משאבים והוצאה לפועל.

מן הצד האחר, יש להבין את סדרי הדין הייחודיים בבית הדין הרבני ואת פסיקת בית הדין הרבני הגדול.

זהו היתרון המקצועי של משרד עורכי הדין עובדיה־שוירץ.

המשרד משלב עבודה של עו"ד ליאור עובדיה, העוסק בדיני משפחה ובליטיגציה אזרחית, לצד עו"ד וטוען רבני יהושע שוירץ, המכיר את הדין העברי, את תקנות הדיון ואת הפסיקה בבתי הדין הרבניים.

השילוב בין שתי הזוויות מאפשר לבחון את בקשת עיכוב הביצוע באופן רחב ומדויק.

הוכחת מאזן הנוחות:
לא די לטעון שיהיה נזק. יש לזהות את הנזק, להסביר מדוע הוא משמעותי או בלתי־הפיך, ולתמוך אותו בראיות ככל שניתן.

בחינת סיכויי הערעור:
כאשר נדרש לכך, יש לחבר בין בקשת העיכוב לבין עילות הערעור עצמן ולהראות שאין מדובר בערעור סרק.

בחירת המסלול הנכון:
יש לבדוק האם מדובר בערעור בזכות, בבקשת רשות ערעור, האם יש לפנות תחילה לבית הדין האזורי, ומתי ניתן לפנות לבית הדין הגדול.

שאלות נפוצות על עיכוב ביצוע בבית הדין הרבני

הוגש ערעור על פסק דין שמחייב בתשלום. האם עצם הערעור עוצר את הגבייה?

לא. תקנה קמ"ו קובעת במפורש שעצם הגשת הערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין. כל עוד לא ניתן צו לעיכוב ביצוע, פסק הדין ממשיך לעמוד בתוקפו וניתן לפעול לביצועו בהתאם לדין ולנסיבות העניין.

לאיזה בית דין מגישים קודם בקשה לעיכוב ביצוע?

ככלל, תחילה לבית הדין שפסק את הדין. אם הוא דחה את הבקשה, או לא נתן החלטה בתוך שלושה ימים ממועד הגשתה, ניתן לפנות – בהתאם לתקנה קמ"ו – לבית הדין הרבני הגדול. זו נקודה פרוצדורלית חשובה מאוד, במיוחד במקרים דחופים.

בית הדין קבע הסדר שהות זמני שאני חושש שיפגע בילד. האם ניתן לבקש עיכוב ביצוע?

אפשר לבחון זאת. החלטת ביניים או פסק דין זמני אינם ניתנים בדרך כלל לערעור בזכות אלא מחייבים בקשת רשות ערעור. כאשר נטען לנזק ממשי ובלתי־הפיך לקטין, יש להציג בפני בית הדין נתונים וראיות ממשיים ולא להסתפק בחששות כלליים.

הופקדה ערובה במסגרת הערעור או עיכוב הביצוע. האם אקבל אותה אוטומטית בחזרה?

לא בהכרח. יש לבחון לשם מה הופקדה הערובה ומה ייקבע בסיום ההליך. אם נפסקות הוצאות או מתקיימים התנאים שנקבעו בהחלטה בדבר הערובה, עשויה להיות לכך השלכה על השבתה.

האם אפשר לבקש עיכוב של רק חלק מפסק הדין?

כן. בהתאם לנסיבות ניתן לבקש עיכוב ביצוע ממוקד של הוראה מסוימת, ולא בהכרח של פסק הדין כולו. לעיתים בקשה מידתית וממוקדת, המראה בדיוק איזה נזק מבקשים למנוע ומדוע אין צורך לעצור את יתר הוראות פסק הדין, עשויה להיות נכונה יותר מבחינה אסטרטגית.

סיכום

הליכי עיכוב ביצוע בבית הדין הרבני אינם עניין טכני בלבד.

הם עלולים לקבוע מה יקרה בפועל בתקופה שבין הגשת הערעור לבין ההכרעה בו.

נקודת המוצא היא ברורה:

ערעור אינו מעכב ביצוע.

מי שמבקש לסטות מהכלל צריך לפעול במסלול הדיוני הנכון ולהראות לבית הדין מדוע דווקא במקרה שלו קיימת הצדקה לעצור את ביצוע פסק הדין.

כפי שעולה מפסיקת בית הדין הרבני הגדול, מאזן הנוחות הוא שיקול מרכזי מאוד. טענה לנזק צריכה להיות מבוססת ולא להישאר בגדר "אמירות בעלמא", ובמקרים המתאימים ייבחנו גם סיכויי הערעור.

יש לזכור גם את הסיכון שבשימוש בלתי נכון בהליך: ערעור ובקשת עיכוב ביצוע שנועדו רק להרוויח זמן עלולים להוביל לערובה, להוצאות ולהשלכות נוספות.

לכן, כאשר מתקבל פסק דין ויש כוונה לערער עליו, חשוב לבחון מיד שתי שאלות נפרדות:

האם קיימת עילת ערעור טובה?

מה יקרה אם פסק הדין יבוצע עוד לפני שהערעור יוכרע?

התשובות לשתי השאלות יחד הן שקובעות האם קיימת הצדקה לבקש עיכוב ביצוע בבית הדין הרבני.

משרד עורכי הדין עובדיה־שוירץ משלב ניסיון בדיני משפחה ובליטיגציה אזרחית לצד היכרות עם סדרי הדין והפסיקה בבתי הדין הרבניים. שילוב זה מאפשר לבחון את פסק הדין, את סיכויי הערעור ואת הנזק האפשרי מביצועו, ולבנות את דרך הפעולה המתאימה לנסיבות המקרה.

האמור במאמר הוא סקירה כללית ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה מחייב בחינה בהתאם לעובדותיו ולהחלטות שניתנו בו.