טוען רבני – ייצוג בבית הדין הרבני: להבין את הזירה לפני שנכנסים אליה
כאשר בני זוג מקבלים את ההחלטה הקשה לפרק את התא המשפחתי, הם נכנסים בעל כורחם לאחת המערכות המשפטיות המורכבות בישראל. מצד אחד ניצב בית המשפט לענייני משפחה, הפועל במסגרת המשפט האזרחי. מצד שני ניצב בית הדין הרבני, שלו סמכות ייחודית בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, ושבו לדין העברי ולהלכה יש משמעות מרכזית בעניינים המצויים בסמכותו.
רבים אינם מודעים לכך שהבדלי הגישות בין שתי הערכאות עשויים להיות משמעותיים מאוד. טענה שעשויה להיות חשובה בבית המשפט לענייני משפחה אינה בהכרח הטענה שתקבע את התוצאה בבית הדין הרבני. ולעיתים אפילו להפך: משפט שנכתב בתביעה אזרחית בלי מחשבה על ההליך הרבני עלול לחזור אל בעל הדין בהמשך כהודאה, כגרסה סותרת או כטענה המחלישה את עמדתו בבית הדין.
לכן ייצוג בבית הדין הרבני אינו מסתכם ב"להגיע לדיון ולספר לדיינים מה קרה". צריך להבין מה בית הדין מחפש, מה צריך להוכיח, מהו המקור ההלכתי לטענה, כיצד מתנהלים סדרי הדין, מה משמעותן של הודאות בעל דין, כיצד חוקרים עד ומהי ההשלכה של הטענות שנכתבו במקביל בבית המשפט לענייני משפחה. כאן בדיוק נכנס לתמונה טוען רבני.
מהו טוען רבני?
טוען רבני הוא בעל רישיון המאפשר לו לייצג בעלי דין בפני בתי הדין הרבניים בנושאים שבסמכות בית הדין. הרישיון ניתן על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול לאחר עמידה בדרישות ההסמכה הקבועות בדין. מסלול הבחינות כולל, בין היתר, חושן משפט, אבן העזר, תקנות הדיון, בחינה מעשית ובחינה בעל־פה.
כלומר, טוען רבני אינו רק אדם "שמכיר הלכה". מדובר באיש מקצוע שהכשרתו ממוקדת בזירה של בתי הדין הרבניים, בדין העברי, בדיני המשפחה הרלוונטיים ובסדרי הדין הייחודיים של בתי הדין.
וזו בדיוק נקודת הכוח שלו. עו"ד יכול כמובן לייצג בבית הדין הרבני, ורבים מעורכי הדין עושים זאת ברמה גבוהה מאוד. אבל כאשר מדובר בתיק שבו הסוגיה ההלכתית נמצאת בלב המחלוקת – כתובה, מורדת, מעשה כיעור, שלום בית, עילות גירושין או ערעור לבית הדין הרבני הגדול – להיכרות עמוקה עם המשפט העברי ועם דרך החשיבה של בתי הדין יש ערך ממשי.
בית הדין הרבני אינו "בית משפט לענייני משפחה עם דיינים"
זו אחת הטעויות החשובות ביותר שצריך להבין. בית הדין הרבני הוא ערכאה שיפוטית של מדינת ישראל, אך יש לו מאפיינים דיוניים ומהותיים ייחודיים. בענייני נישואין וגירושין הדין הוא דין תורה. בעניינים אזרחיים ורכושיים הנדונים בפניו חלות גם הוראות המשפט האזרחי הרלוונטיות והפסיקה המחייבת. לכן מי שמגיע לבית הדין עם תפיסה שלפיה "הכול הלכה", עלול לטעות. ומי שמגיע אליו כאילו מדובר בעוד אולם בבית המשפט לענייני משפחה – עלול לטעות באותה מידה.
האתגר האמיתי הוא לדעת היכן הדין האזרחי שולט, היכן הדין העברי הוא המפתח, וכיצד שני העולמות נפגשים באותו תיק.
בגידה, כתובה ואשמה – המקום שבו הטעות יכולה לעלות ביוקר
אחת הדוגמאות הטובות ביותר היא סוגיית הבגידה. במשפט הרכושי האזרחי, עצם הבגידה אינה שוללת זכויות רכושיות שכבר נצברו מכוח חוק יחסי ממון. אבל בבית הדין הרבני, אותה מערכת עובדתית עשויה לקבל משמעות אחרת לחלוטין כאשר דנים למשל בכתובה, במזונות אישה, בעילת הגירושין או בטענות הלכתיות הנוגעות להתנהגות הצדדים.
כלומר:
אותו אירוע – אבל השלכה משפטית שונה בהתאם לשאלה שנמצאת בפני בית הדין.
ופה בדיוק נדרשת אסטרטגיה. לא מספיק לדעת שהייתה בגידה. צריך לדעת מה צריך להוכיח, מי נושא בנטל, האם הראיות מספיקות, מה משמעותן ההלכתית, והאם הן בכלל רלוונטיות לסעד שאותו מבקשים.
דיני הראיות בבית הדין – לא הכול מתנהל כמו בבית המשפט
גם מבחינת הראיות יש לבית הדין מאפיינים ייחודיים. תקנות הדיון קובעות ככלל שעדים מעידים בעל־פה בפני בית הדין ובפני בעלי הדין ובאי כוחם. לאחר מסירת העדות בית הדין חוקר את העד, ובהמשך ניתנת לצדדים אפשרות לחקירה בהתאם לסדר שקובעות התקנות.
במקרים שבהם הדין מאפשר קבלת עדות בכתב, בית הדין יכול להחליט לקבלה בדרך זו. כלומר, לא נכון לומר שבית הדין "אינו מקבל תצהירים" או שכל מסמך כתוב חסר משמעות.
אבל נכון לומר דבר אחר:
הדיון החי, החקירה, תגובת בעל הדין והדרך שבה הראיה מוצגת בפני ההרכב עשויים להיות משמעותיים מאוד.
טוען רבני שמכיר את צורת הדיון יודע שלא די להציג מסמך ולהניח שהוא "מדבר בעד עצמו". לעיתים השאלה החשובה היא דווקא כיצד לחבר אותו לטענה ההלכתית, כיצד לעמת איתו את הצד השני וכיצד להפוך את הסתירה העובדתית להודאה בעלת משמעות משפטית.
טוען רבני או עורך דין – מי עדיף?
זו אחת השאלות שאנחנו שומעים שוב ושוב. והתשובה אינה תמיד "זה או זה". אם ההליך מתנהל רק בבית הדין הרבני, טוען רבני מוסמך רשאי לייצג את בעל הדין במסגרת סמכותו. אבל תיקי גירושין רבים אינם נשארים בתוך אולם אחד.
ייתכן שהכתובה והגט מתנהלים בבית הדין הרבני, בעוד שסוגיות רכושיות או אחרות מתנהלות בבית המשפט לענייני משפחה. במקרים אחרים עשויות להתעורר שאלות של סמכות, כריכה, צווים זמניים, זכויות פנסיוניות, חברות, מקרקעין, הברחת נכסים או הליכים אזרחיים מקבילים.
וכאשר התיק מתפצל בין שתי הערכאות, הסכנה הגדולה היא שכל מייצג ינהל את "המלחמה שלו" בלי לראות מה נעשה בחזית השנייה.
משפט אחד לא נכון בכתב תביעה בבית המשפט יכול להפוך לכלי נגד הלקוח בבית הדין. טענה הלכתית שנועדה להשיג יתרון נקודתי בבית הדין יכולה ליצור קושי בטענה רכושית שמועלית במקום אחר.
הבעיה איננה רק מי מייצג אתכם. הבעיה היא האם כל האסטרטגיה מדברת באותה שפה.
היתרון האסטרטגי: עורך דין וטוען רבני תחת קורת גג אחת
כאן נמצא המודל שעליו בנוי משרד עורכי הדין עובדיה־שוירץ. המשרד מבוסס על שיתוף פעולה הדוק בין עו"ד ליאור עובדיה, העוסק בדיני משפחה ובליטיגציה אזרחית, לבין עו"ד וטוען רבני יהושע שוירץ, העוסק בייצוג ובהתדיינות בפני בתי הדין הרבניים ומכיר לעומק את הדין העברי ואת סדרי הדין הנהוגים בהם.
המשמעות אינה רק שיש במשרד "שני בעלי מקצוע".
המשמעות היא שהתיק נבחן מלכתחילה בשתי זוויות.
עוד לפני שמוגשת תביעה, צריך לשאול מה תהיה ההשפעה שלה בערכאה השנייה.
עוד לפני שמעלים טענה בבית המשפט, צריך לחשוב אם היא תעמוד בקנה אחד עם מה שאנחנו עומדים לטעון בבית הדין.
עוד לפני שמגישים תביעת כתובה או מתגוננים מפניה, צריך לבחון את חומר הראיות גם בעיניים הלכתיות וגם בעיניים משפטיות.
כך למשל, אנחנו בוחנים האם ראיה מסוימת באמת תומכת בטענת בגידה; האם היא הושגה כדין; האם יש בה משמעות לכתובה; והאם השימוש בה עלול לפתוח חזית אחרת בדיני פרטיות או ראיות.
זו בעינינו אסטרטגיה נכונה:
לא שתי מלחמות נפרדות.
תיק אחד. אסטרטגיה אחת. שתי ערכאות.
באילו תיקים טוען רבני עשוי להיות משמעותי במיוחד?
היתרון של היכרות עמוקה עם בתי הדין בולט במיוחד בתביעות כתובה והגנה מפניהן, תביעות גירושין, שלום בית, טענות מורדת, טענות עוברת על דת ומעשה כיעור, סרבנות גט, הליכים הנוגעים לצווי הגבלה, חקירות ועדים בבית הדין, וכן בערעורים לבית הדין הרבני הגדול.
גם במקרים שבהם הסוגיה נראית לכאורה "פשוטה", לעיתים השאלה הקובעת אינה רק מה קרה אלא מה המשמעות המשפטית וההלכתית של מה שקרה.
וזו הבחנה שיכולה לשנות את כל דרך ניהול התיק.
איך בוחרים טוען רבני מומלץ?
כאשר מחפשים טוען רבני מומלץ, לא הייתי מסתפק בשאלה כמה שנים הוא מחזיק ברישיון. צריך לבדוק מי מטפל בפועל בתיק, כמה ניסיון יש לו בסוג ההליך שלכם, האם הוא מכיר את פסיקת בית הדין הרבני הגדול, האם הוא יודע לנהל חקירה, האם הוא קורא את חומר הראיות לעומק, ובעיקר – האם הוא מבין כיצד ההליך בבית הדין מתחבר להליכים האחרים שמתנהלים או עלולים להתנהל בין בני הזוג.
בתיק גירושין אין מקום לעבוד עם "ראיית מנהרה".
מי שמייצג בבית הדין צריך לדעת מה קורה בבית המשפט.
ומי שמייצג בבית המשפט צריך להבין מה עומד לקרות בבית הדין.
שאלות נפוצות
האם טוען רבני יכול לייצג במקום עורך דין?
בבית הדין הרבני – כן. בעל רישיון טוען רבני מוסמך לייצג בעלי דין בעניינים שבסמכות בית הדין הרבני.
לעומת זאת, רישיון של טוען רבני כשלעצמו אינו מאפשר ייצוג בבית המשפט לענייני משפחה. אם התיק מתנהל גם בבית המשפט, יש צורך בייצוג מתאים שם.
כאשר המייצג הוא גם עורך דין וגם טוען רבני, או כאשר משרד עובד במודל משולב של שני בעלי המקצוע, ניתן לתאם את האסטרטגיה בין שתי הערכאות.
האם טוען רבני יכול לייצג נשים?
בהחלט. טוענים וטוענות רבניים מייצגים גברים ונשים כאחד.
בתביעת כתובה, למשל, טוען רבני יכול לייצג אישה המבקשת לעמוד על זכותה לכתובה, או בעל המבקש להוכיח שקיימת עילה לפטור אותו ממנה.
המבחן אינו מינו של הלקוח.
המבחן הוא היכולת לבנות את הטענה ההלכתית והראייתית הנכונה.
מה הופך טוען רבני לחשוב בתביעת כתובה?
כתובה אינה עוד תביעה כספית רגילה. כדי להכריע בה יכול בית הדין להידרש לשאלות של מי גרם לפירוד, האם התקיימה עילת הפסד כתובה, האם הוכחה התנהגות מסוימת, האם יש משמעות לטענת מורדת, למעשה כיעור, לעוברת על דת או לטענות הלכתיות נוספות.
גם כאן אין "מילת קסם". עצם העלאת הטענה אינה מספיקה. צריך להוכיח אותה.
כמה עולה טוען רבני?
שכר הטרחה משתנה בהתאם למורכבות ההליך, מספר הדיונים, היקף חומר הראיות, הצורך בחקירות, סוג התביעה והאם מדובר בהליך נקודתי או בייצוג מלא לאורך תיק גירושין.
במקרים מורכבים נכון לבדוק לא רק "כמה עולה הדיון", אלא מה בדיוק כולל הייצוג ומי בונה את האסטרטגיה הכוללת של התיק.
איך עובד הייצוג במשרד עובדיה־שוירץ?
אנחנו מתחילים מהתמונה המלאה. עו"ד ליאור עובדיה ועו"ד וטוען רבני יהושע שוירץ בוחנים את התיק ואת ההליכים הרלוונטיים, ומתאמים את דרך הפעולה בהתאם לערכאה ולסוג הסוגיה.
המטרה היא פשוטה:
שלא תוגש טענה במקום אחד שתפגע בלקוח במקום אחר.
שלא תתפספס טענה אזרחית משום שהתיק נבחן רק במשקפיים הלכתיות.
ושלא תתפספס טענה הלכתית חשובה משום שהתיק נבחן רק בכלים של המשפט האזרחי.
סיכום – ייצוג בבית הדין הרבני מתחיל בהבנת כללי המשחק
ניהול תיק בבית הדין הרבני אינו עניין טכני. מי שמגיע לדיון בלי להבין את הדין, את סדרי הדין ואת המשמעות ההלכתית של העובדות עלול לגלות מאוחר מדי שטענה שנראתה לו שולית הייתה דווקא הטענה שהכריעה את התיק.
טוען רבני מביא איתו התמחות ממוקדת בזירת בתי הדין הרבניים.
עורך דין לענייני משפחה מביא איתו את הכלים הנדרשים להתמודדות עם המשפט האזרחי וההליכים בבית המשפט.
ובתיק שמתנהל בשתי הערכאות, החיבור ביניהם יכול להיות משמעותי במיוחד.
משרד עורכי הדין עובדיה־שוירץ נבנה בדיוק על החיבור הזה: עורך דין לענייני משפחה לצד עורך דין וטוען רבני, העובדים יחד על אותה אסטרטגיה ומתאמים את ניהול התיק בין שתי הערכאות.
אם נפתח נגדכם הליך בבית הדין הרבני, אם אתם שוקלים להגיש תביעת גירושין או כתובה, או אם אינכם יודעים איזו ערכאה ואיזו אסטרטגיה נכונות עבורכם – כדאי לבחון את הדברים לפני שמוגש כתב הטענות הראשון.
כי בתיקי גירושין, לעיתים הטעות החשובה ביותר היא דווקא הטענה שנכתבה בתחילת הדרך בלי לחשוב מה יקרה איתה בהמשך.
משרד עורכי הדין עובדיה־שוירץ – שתי ערכאות. אסטרטגיה אחת.
האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או הלכתי פרטני. כל מקרה מחייב בחינה בהתאם לעובדותיו, למסמכים, להליכים הקיימים ולנסיבות הצדדים.
לפני שמחליטים
שאלות ותשובות
נקודת המוצא בתקנות היא שבעלי הדין עצמם צריכים להיות נוכחים במהלך המשפט גם כאשר הם מיוצגים, אלא אם בית הדין החליט שאין צורך בנוכחותם בכל הדיון או בחלק ממנו.
נושאים קשורים:
