ביטול צוואה: האם אפשר לבטל צוואה בלי לערוך צוואה חדשה?

אדם ערך צוואה, חלפו כמה שנים, והוא כבר אינו רוצה שהיא תחול. האם כדי לבטל אותה הוא חייב לערוך מיד צוואה חדשה? האם עליו להשמיד את הצוואה המקורית? ומה קורה כאשר מסמך הביטול עצמו קצר, אינו מנוסח באופן מושלם ואפילו נושא בטעות את הכותרת "צוואה" במקום "ביטול צוואה"?

פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בקריות בת"ע 15459-11-20 עסק בדיוק בשאלות האלה. המנוחה ערכה בשנת 2014 צוואה שבה הורישה את מלוא רכושה לאחייניתה, למעט שקל אחד לכל אחד מארבעת ילדיה. בשנת 2018 היא הגיעה למשרד עורך הדין שערך את הצוואה, הודיעה שהיא מבקשת לבטלה וחתמה על מסמך ביטול. היא לא ערכה לאחר מכן צוואה חדשה, וכשנפטרה בשנת 2020 התעוררה מחלוקת אם הצוואה הישנה עדיין בתוקף. בית המשפט קבע שהצוואה בוטלה כדין והורה על ירושה לפי דין.

צוואה שמורישה כמעט הכול לאחיינית, ולאחר ארבע שנים ביטול

בשנת 2014 ערכה המנוחה צוואה בעדים. לפי הצוואה, האחיינית הייתה אמורה לקבל את מלוא הרכוש, ואילו כל אחד מארבעת ילדיה של המנוחה קיבל שקל אחד בלבד. ארבע שנים לאחר מכן תיאמה המנוחה פגישה עם אותו עורך דין שערך עבורה את הצוואה והגיעה למשרדו כדי לבטל אותה.

עורך הדין כתב על גבי מסמך שהיה מוצמד לצוואה כי המנוחה הופיעה בעצמה, הודיעה על ביטול הצוואה וחתמה על הודעת הביטול. עורך הדין אישר את חתימתה, ומזכירתו חתמה אף היא ואישרה כי הביטול נערך בנוכחותה. המנוחה לא ערכה צוואה חדשה עד לפטירתה.

לאחר המוות ביקשה האחיינית לקיים את צוואת 2014. הילדים התנגדו וטענו שהצוואה בוטלה בשנת 2018 ולכן יש לחלק את העיזבון לפי דיני הירושה. המחלוקת לא הייתה בשאלה אם המנוחה חתמה על המסמך או אם הייתה כשירה לעשות כן. השאלה המרכזית הייתה אם אותו מסמך אכן ביטל את הצוואה מבחינה משפטית.

איך אפשר לבטל צוואה לפי חוק הירושה?

סעיף 36 לחוק הירושה קובע כמה דרכים שבהן מצווה יכול להביא לביטול צוואתו. ניתן לבטל צוואה במפורש באחת מן הצורות שבהן ניתן לערוך צוואה, ניתן לבטל אותה באמצעות השמדתה, וצוואה חדשה עשויה לבטל צוואה קודמת במידה שהוראותיה סותרות אותה.

מכאן עולה נקודה חשובה: עריכת צוואה חדשה אינה תנאי לביטול הצוואה הקודמת. אדם יכול להחליט שהוא מבטל את הצוואה הקיימת גם אם עדיין לא החליט למי ירצה להוריש את רכושו במקום ההסדר הישן. אם ימות לאחר הביטול בלי צוואה תקפה אחרת, העיזבון יחולק בהתאם לדיני הירושה על פי דין. בצוואות הדדיות חלות הוראות מיוחדות לעניין ביטולן, ובפרט סעיף 8א לחוק הירושה, ולכן יש לבדוק את תנאיהן בנפרד.

האם מסמך ביטול חייב להיות מושלם מבחינה צורנית?

במקרה שנדון העלתה האחיינית שורה של טענות נגד מסמך הביטול. המסמך נשא את הכותרת "צוואה" ולא "ביטול צוואה", הוא נוסח בגוף שלישי, לא צוין בו במפורש תאריך הצוואה משנת 2014, והוא לא נכתב בנוסח פורמלי ומפורט כפי שנכתבה הצוואה המקורית.

בית המשפט לא התעלם מן הטענות האלה, אך הדגיש את ההבחנה בין עריכת צוואה לבין ביטולה. בדיני צוואות קיימת חשיבות לדרישות הצורניות, אולם כאשר בית המשפט בוחן הצהרה על ביטול צוואה, מרכז הכובד הוא בשאלה האם מדובר בהצהרת ביטול אמיתית והאם המצווה גמר בדעתו לבטל את הצוואה.

בית המשפט הסתמך על הפסיקה שלפיה אין דינה של צוואה חדשה כדינו של מסמך ביטול. גם אם קיים פגם או חסר צורני במסמך הביטול, ניתן במקרים המתאימים להכיר בביטול כאשר ההצהרה ברורה, חד משמעית, משתייכת לאחת מצורות הצוואה המוכרות בדין ובית המשפט משוכנע כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה.

הראיה המרכזית: מה באמת רצתה המנוחה?

בפסק הדין ניתן משקל משמעותי לעדותו של עורך הדין שערך את הצוואה וגם טיפל בביטולה. הוא העיד שהמנוחה תיאמה מראש פגישה לצורך ביטול הצוואה, הגיעה למשרדו מתוך ידיעה ברורה מה היא מבקשת לעשות ועמדה על כך שהצוואה הקיימת תבוטל, אף שעדיין לא החליטה מה תרצה לכתוב בצוואה חדשה.

בית המשפט מצא את עדותו מפורטת, קוהרנטית ומהימנה, והדגיש שמדובר בעד ניטרלי שנסיבות האירוע היו ידועות לו באופן אישי. גם המזכירה אישרה שהמנוחה חתמה בנוכחותה על הביטול. נוסף לכך, לא הייתה מחלוקת שהמנוחה הייתה כשירה במועד החתימה.

מכלול הנתונים הוביל למסקנה ברורה: המנוחה לא רק שקלה אפשרות לבטל את הצוואה, אלא פעלה בפועל כדי לעשות זאת. היא תיאמה פגישה, הגיעה למשרד עורך הדין, חזרה על רצונה וחתמה על מסמך הביטול. בית המשפט קבע כי היא גמרה בדעתה לבטל את הצוואה, עשתה זאת מרצונה החופשי וללא כפייה והבינה את משמעות הפעולה.

לא חייבים לדעת כבר מי יהיו היורשים החדשים

אחת הנקודות המעניינות בפסק הדין היא שהמנוחה ביקשה לבטל את הצוואה הישנה עוד לפני שהחליטה כיצד תחלק את רכושה בעתיד. עורך הדין העיד שהיא אמרה לו למעשה: את הצוואה הזאת אני רוצה לבטל בוודאות, וביחס לצוואה חדשה אני עדיין חושבת מה לעשות.

בית המשפט ראה בכך ביטול אמיתי ולא ביטול מותנה. העובדה שהמנוחה התכוונה אולי לערוך בהמשך צוואה חדשה אינה גורעת מתוקפו של הביטול שכבר נעשה. לכן מי שמבקש לבטל צוואה קיימת אינו חייב להמתין עד שכל פרטי הצוואה החדשה יהיו סגורים, ובלבד שהביטול עצמו נעשה כדין וברצון ברור.

האם חייבים להשמיד את הצוואה הישנה?

גם כאן קבע בית המשפט תשובה ברורה. השמדת הצוואה היא אחת הדרכים לביטול, אך היא אינה תנאי נוסף שצריך לקיים לצד דרך ביטול אחרת. אם הצוואה בוטלה במפורש בדרך תקפה, אין חובה להוכיח שגם המסמך המקורי הושמד.

במקרה שנדון לא היה ברור אם המנוחה השמידה את העותק שהיה ברשותה. עורך הדין אף העיד שהמליץ לה לעשות כן, אך לא ידע אם הדבר נעשה. בית המשפט קבע שגם אם הצוואה לא הושמדה, אין בכך כדי לפגוע בביטול שנעשה בדרך אחרת כדין.

ומה אם נפל פגם במסמך הביטול?

בית המשפט הוסיף כי גם אילו נמצאו פגמים בדרישות הצורניות של מסמך הביטול, ניתן היה בנסיבות המקרה להכשירו לפי סעיף 25 לחוק הירושה והפסיקה הנוגעת לביטול צוואה. הביטול תועד בכתב ונחתם בפני שני עדים, ובית המשפט השתכנע ללא ספק בגמירות דעתה וברצונה החופשי של המנוחה לבטל את צוואתה. אין להסיק מכך שכל חוסר צורני ניתן לריפוי בכל מקרה.

עם זאת, אין פירוש הדבר שכל פתק או אמירה כללית יספיקו. ככל שמסמך הביטול עמום יותר, ככל שאין עדים או שהנסיבות שנויות במחלוקת, כך גדל הסיכון שבית המשפט לא ישתכנע שהייתה הצהרת ביטול אמיתית, מפורשת וברורה. פסק הדין אינו מבטל את הדרישות שבחוק, אלא ממחיש שהמטרה המרכזית היא לברר האם פעולת הביטול מבטאת באופן אמין את רצונו האמיתי של המצווה.

התוצאה: הצוואה בוטלה והעיזבון עבר למסלול של ירושה על פי דין

בית המשפט קבע כי הילדים הוכיחו ללא ספק את רצונה החופשי של המנוחה לבטל את צוואתה ואת גמירות דעתה. בהתאם לכך נקבע שצוואת 2014 בטלה, הבקשה למתן צו ירושה התקבלה, והאחיינית חויבה בהוצאות בסך 20,000 ש"ח. פסק הדין ניתן ביום 6.3.2025.

המקרה ממחיש עד כמה גדול הפער האפשרי בין נוסח טכני שאינו מושלם לבין השאלה המהותית מה באמת ביקש המצווה לעשות. עם זאת, הדרך הבטוחה היא לא להותיר את הדברים לפרשנות לאחר הפטירה. מי שמבקש לבטל צוואה צריך לעשות זאת בצורה מפורשת, מתועדת וברורה, כך שלא יהיה צורך לנהל לאחר מכן הליך משפטי ארוך רק כדי לברר אם הביטול אכן היה ביטול.

שאלות נפוצות

האם אפשר לבטל צוואה בלי לערוך צוואה חדשה?

כן. ביטול הצוואה הקיימת ועריכת צוואה חדשה הן פעולות נפרדות. אדם יכול לבטל את צוואתו גם אם טרם החליט כיצד ירצה לחלק את רכושו בהמשך. אם לא תיערך לאחר מכן צוואה תקפה אחרת, הירושה תיבחן לפי כללי הירושה על פי דין.

האם חייבים לקרוע או להשמיד את הצוואה כדי לבטל אותה?

לא. השמדת הצוואה היא אחת מדרכי הביטול, אך אינה הדרך היחידה. ניתן לבצע ביטול מפורש בהתאם להוראות החוק, וצוואה מאוחרת עשויה אף היא לבטל הוראות קודמות שסותרות אותה.

האם מסמך שכותרתו אינה "ביטול צוואה" יכול לבטל צוואה?

כן, בנסיבות המתאימות. הכותרת אינה חזות הכול. בית המשפט בוחן את תוכן המסמך, את נסיבות החתימה, את העדים ובעיקר את השאלה אם הוכח שהמצווה הבין שהוא מבטל את צוואתו וגמר בדעתו לעשות כן. עם זאת, ניסוח ברור ומפורש מצמצם מאוד את הסיכון למחלוקת.

האם צריך לציין במסמך הביטול את תאריך הצוואה הקודמת?

רצוי שהזיהוי יהיה מדויק ככל האפשר, אך פסק הדין מלמד שהיעדר ציון מפורש של התאריך לא בהכרח יכשיל את הביטול אם ניתן לזהות בוודאות לאיזו צוואה הוא מתייחס. במקרה שנדון הייתה למנוחה צוואה אחת בלבד שנערכה אצל אותו עורך דין, והיא הייתה מצורפת למסמך הביטול.

מה קורה אם המצווה ביטל את הצוואה ולא הספיק לערוך חדשה?

אם הביטול תקף ואין צוואה תקפה אחרת, העיזבון אינו חוזר אוטומטית לצוואה שבוטלה. חלוקת העיזבון תיעשה לפי הדין החל על ירושה בהיעדר צוואה, בכפוף לנסיבות המקרה ולמסמכים נוספים אם קיימים.

האם אפשר לרפא פגם במסמך ביטול צוואה?

במקרים מתאימים כן. בית המשפט עשוי לבחון את הוראות סעיף 25 לחוק הירושה כאשר קיים פגם צורני, אך תנאי מרכזי הוא השתכנעות אמיתית וברורה ברצונו החופשי של המצווה ובכך שהמסמך אכן נועד לבטל את הצוואה. אין מדובר באפשרות אוטומטית שמכשירה כל מסמך חסר.

ביטול צוואה דורש לא רק רצון, אלא גם ראיות לרצון

במשרד עורכי הדין עובדיה-שוירץ אנו עוסקים בעריכת צוואות, בביטול צוואות, בהתנגדויות לצוואות ובהליכים הנוגעים לתוקפן ולפרשנותן. כאשר מתעוררת מחלוקת אם צוואה בוטלה, יש לבחון לא רק את המסמך עצמו אלא גם את נסיבות עריכתו, כשירות המצווה, עדויות עורך הדין והעדים, המסמכים שנלוו לפעולה והתנהלות המצווה לפני ואחרי הביטול.

במקרים כאלה לעיתים מילה אחת, אופן שמירת המסמך או עדות של מי שנכח במעמד יכולים לשנות את התוצאה. לכן הן בעריכת צוואה והן בביטולה חשוב ליצור תיעוד ברור שאינו מותיר ספק ביחס לרצונו של המצווה.

המאמר נועד להציג מידע משפטי כללי בלבד. אין באמור בו משום ייעוץ משפטי, חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ פרטני, ויש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות.