בני זוג רבים מניחים שכל עוד לא הושלמה חלוקת הרכוש, לא הוכרעה תביעת הכתובה או נותרו מחלוקות כספיות אחרות, אי אפשר להתגרש בפועל. בפועל, התמונה מורכבת יותר. בתי הדין הרבניים עשויים במקרים המתאימים להפריד בין עצם סידור הגט לבין בירור התביעות הכספיות, ולאפשר לבני הזוג להתגרש גם כאשר המחלוקת הרכושית או תביעת הכתובה ממשיכות להתנהל לאחר מכן.
השאלה אינה טכנית בלבד. לעיתים אחד מבני הזוג מבקש לסיים את קשר הנישואין מיד, ואילו הצד השני מתנה את מתן הגט בהשלמת חלוקת הרכוש, בתשלום סכום מסוים או בהכרעה בשאלה למי תימכר הדירה. במקרים כאלה בית הדין נדרש לבחון האם מדובר במחלוקת רכושית אמיתית המצדיקה עיכוב, או שמא נעשה שימוש בגט כאמצעי לחץ להשגת יתרון כלכלי.
מחלוקת רכושית אינה בהכרח סיבה לעכב את הגט
בתיק 1103694/2 שנדון בבית הדין הרבני האזורי בירושלים ביום 6.1.2019, הצדדים היו פרודים למעלה משנתיים ושניהם כבר לא רצו בהמשך הנישואין. המחלוקת המרכזית שנותרה ביניהם הייתה סביב דירת המגורים והשאלה מי ירכוש את חלקו של האחר. הבעל ביקש לעכב את מתן הגט עד לסיום ההליך הרכושי שהתנהל בבית המשפט.
בית הדין לא קיבל את העמדה הזאת. הוא קבע כי בנסיבות המקרה יש להפריד בין הסכסוך הרכושי לבין הגירושין עצמם, וכי אין הצדקה לעכב את הגט עד שתוכרע המחלוקת הכספית. בית הדין ציין ששני הצדדים כבר אינם מעוניינים זה בזה, וכי את ההליך הרכושי ניתן להמשיך לנהל בנפרד.
המסקנה האופרטיבית הייתה ברורה: הבעל חויב לגרש את אשתו, נקבע שיש לקבוע מועד נוסף לסידור הגט בהקדם, ואף נקבע שאם יסרב לגרש במועד שייקבע, תהיה האישה רשאית לפעול להטלת צווי הגבלה.
המשמעות היא שלא כל טענה רכושית מאפשרת לצד אחד לומר: "עד שלא אקבל את מה שאני דורש ברכוש, לא יהיה גט". כאשר הנישואין הסתיימו למעשה והמחלוקת שנותרה היא כלכלית, בית הדין עשוי לקבוע שההליך הרכושי ימשיך להתברר בנפרד, בעוד הגט יסודר כבר עתה. חשוב לדייק: בפסק דין זה צוין כי האישה ויתרה על כתובתה. לכן הוא מדגים את הפרדת סידור הגט מן המחלוקת הרכושית, ואינו כשלעצמו דוגמה לשמירת תביעת כתובה לאחר הגט.
אבל קיימת גם גישה הלכתית המבקשת להסדיר את העניינים הכספיים קודם
חשוב שלא לפשט את הדברים יתר על המידה. בפסיקה ובספרות ההלכתית קיימת גם גישה שלפיה ראוי להסדיר את ענייני הממון והכתובה לפני סידור הגט.
בתיק 37883/9 שנדון בבית הדין הרבני האזורי באשדוד ביום 16.1.2023, בית הדין ערך דיון רחב במקורות ההלכתיים הנוגעים לשאלה זו. בין היתר הובאו דברי הרמ"א בסדר הגט, שלפיהם יש לעסוק בעניין הכתובה קודם סידור הגט, וכן מקורות נוספים שעסקו ברצון למנוע מצב שבו לאחר הגירושין תתעורר טענה כי אילו ידע אחד הצדדים מה תהיה התוצאה הכספית, לא היה מסכים לגט.
בית הדין אף סקר פסיקות קודמות שבהן ננקטה עמדה שלפיה אין לסדר גט לפני הסדרת ענייני הרכוש, ובמקרים מסוימים אף לפני השלמת פירוק השיתוף בדירת המגורים או הסדרת עניינים נוספים שבין הצדדים.
מכאן שהכלל אינו "תמיד מתגרשים קודם ורק אחר כך מחלקים רכוש". בתי הדין מכירים בשיקולים הלכתיים המצדיקים במקרים מסוימים להסדיר את העניינים הכספיים לפני הגט.
אז מתי ניתן בכל זאת לסדר גט לפני חלוקת הרכוש?
באותו פסק דין מאשדוד הובהר כי כאשר קיים צורך ממשי בסידור הגט, למשל כאשר דחיית הגירושין עלולה להביא לעיגון או להמשך מצב שאינו ראוי, ניתן במקרים מתאימים לסדר את הגט גם לפני שכל העניינים הכספיים הוכרעו.
בית הדין עמד על כך שבמציאות המשפטית כיום לא כל תיק גירושין מסתיים בהסכם כולל. פעמים רבות הליכי רכוש, כתובה או איזון משאבים נמשכים זמן רב לאחר שהצדדים כבר הגיעו למסקנה שאין עוד אפשרות לשלום בית. בנסיבות כאלה ניתן, לאחר שבית הדין בוחן את המחלוקות ומוודא שהמסגרת להמשך בירורן ברורה, לסדר את הגט גם קודם לסיום ההליכים הכספיים.
באותו תיק עצמו שני הצדדים רצו להתגרש, אך האיש עמד על כך שענייני הרכוש יסתיימו קודם. בית הדין קבע כי הטענה הזאת אינה משנה את החיוב בגט, הורה לקבוע מועד לסידור גט, ואף קבע כי אם האיש יסרב לתת את הגט במועד שייקבע, ניתן יהיה להטיל עליו צווי הגבלה. במקביל, ההליכים הרכושיים המשיכו להתקדם בנפרד.
ומה לגבי כתובה?
גם תביעת כתובה אינה מחייבת בכל מקרה להמתין עד להכרעה סופית לפני סידור הגט.
בית הדין באשדוד הבהיר כי יש להבחין בין שני דיונים שונים: החשש מפני טענות מאוחרות ביחס לגט כאשר הזכויות הכספיות טרם הוכרעו, והשאלה האם ניתן לחייב אישה לקבל גט לפני תשלום כתובה שכבר ידוע שהיא זכאית לה. אין להסיק מן ההיתר להמשיך בבירור תביעת כתובה לאחר הגט כי בכל מקרה ניתן לחייב אישה להתגרש לפני תשלום כתובתה. כל שאלה מחייבת בחינה הלכתית לפי נסיבותיה.
מבחינה מעשית, משמעות הדבר היא שעצם העובדה שתביעת הכתובה עדיין פתוחה אינה מלמדת בהכרח שהגט חייב להמתין. עם זאת, חשוב מאוד שהדברים יהיו ברורים ומתועדים בפרוטוקול, ושלא תיווצר מחלוקת מאוחרת בשאלה האם אחד הצדדים ויתר על זכויותיו כתוצאה מעצם סידור הגט.
לכן, כאשר אישה עומדת על תביעת הכתובה שלה ומבקשת במקביל לקבל גט, חשוב להבהיר לבית הדין במפורש שסידור הגט אינו מהווה ויתור על תביעת הכתובה, ככל שבית הדין מאפשר להמשיך לדון בה לאחר הגירושין. כך גם ביחס לתביעות רכושיות אחרות. שמירת התביעה אינה הכרעה בזכאות לכתובה או בגובהה.
האם אפשר להשתמש בגט כדי להשיג יתרון ברכוש?
בתי הדין אינם ממהרים לקבל מצב שבו אחד מבני הזוג אינו מעוניין עוד בנישואין, אך מסרב להתגרש רק משום שהוא מבקש להשיג תוצאה טובה יותר בסכסוך הכספי.
בפסק הדין מירושלים בית הדין התרשם שהבעל אינו מבקש שלום בית, אלא מעכב את הגט משום שאינו שבע רצון מן ההכרעה הנוגעת לדירה. בית הדין קבע כי ההליך הרכושי יכול להמשיך להתנהל בבית המשפט, אך אין בכך הצדקה לדחות את הגירושין.
זהו הבדל מהותי. צד שרוצה באמת לשמר את הנישואין מציג מצב אחד. צד שאומר למעשה "אני רוצה להתגרש, אבל רק לאחר שאקבל את התוצאה שאני דורש ברכוש", מציג מצב אחר לגמרי. במקרים כאלה בית הדין עשוי לראות בעיכוב הגט אמצעי לחץ ולא סיבה אמיתית לדחות את הגירושין.
לעיתים עדיף להתגרש קודם ולא להמתין שנים לסיום ההליך הכלכלי
תיקי רכוש מורכבים יכולים להימשך זמן רב. לעיתים נדרש מינוי שמאי, אקטואר, מומחה להערכת חברה או עסק, גילוי מסמכים, חקירות ואף הליכי ערעור. אין הכרח שבני הזוג יישארו נשואים לאורך כל התקופה הזאת אם בית הדין הגיע למסקנה שהקשר הסתיים ושאין מניעה הלכתית לסדר את הגט.
עם זאת, לא נכון לקבל החלטה כזאת באופן אוטומטי. יש תיקים שבהם דווקא סידור הגט לפני הסדרת עניין מסוים עלול להשפיע על הזכויות של אחד הצדדים או ליצור מחלוקת נוספת. לפני שמסכימים לסידור גט מוקדם, צריך לבדוק אילו תביעות עדיין פתוחות, מה נרשם בפרוטוקול, האם קיימת תביעת כתובה, האם יש טענות הדדיות הנוגעות לרכוש, והאם זכויות הצדדים נשמרות במפורש להמשך הדיון.
במילים אחרות, השאלה אינה רק "האם אפשר להתגרש לפני חלוקת הרכוש", אלא גם "האם נכון לעשות זאת בתיק המסוים, ובאילו תנאים". יש לבדוק גם את סמכות הערכאה להמשיך לדון בכל תביעה; עצם שמירת הזכויות בפרוטוקול אינה מקנה סמכות שאינה קיימת בדין.
שאלות נפוצות
האם חייבים לסיים את חלוקת הרכוש לפני סידור הגט?
לא. קיימים מקרים שבהם בית הדין יסדר את הגט גם כאשר התביעה הרכושית עדיין מתנהלת. הדבר תלוי בנסיבות, בעמדות הצדדים, במצב הנישואין ובשאלה האם קיימת הצדקה אמיתית לעיכוב הגט.
האם בעל יכול לסרב לתת גט עד שהדירה תימכר?
עצם קיומה של מחלוקת לגבי הדירה אינה מקנה בהכרח זכות לעכב את הגט. כאשר שני הצדדים אינם רוצים עוד בנישואין והמחלוקת היא רק מי יקבל את הדירה או כיצד יחולק שוויה, בית הדין עשוי להפריד בין ההליכים ולהורות על סידור הגט.
האם אישה יכולה לקבל גט ולהמשיך אחר כך בתביעת כתובה?
במקרים מסוימים כן. חשוב מאוד להבהיר בבית הדין כי האישה אינה מוותרת על תביעת הכתובה וכי הדיון בה יימשך לאחר הגט. אין להסתמך על הנחה כללית, אלא לוודא שהדבר נרשם בצורה ברורה בהחלטה או בפרוטוקול.
האם עצם קבלת הגט מבטלת את הזכויות ברכוש?
לא. סידור הגט כשלעצמו אינו מבטל תביעות רכושיות שכבר מתנהלות, אך יש לבדוק כל הסכם, ויתור או הצהרה שניתנו במסגרת ההליך. לכן חשוב שלא להסכים לניסוח כולל של "אין לצדדים עוד טענות זה כלפי זה" כאשר בפועל קיימות תביעות רכושיות שטרם הוכרעו.
מה קורה אם אחד הצדדים אומר שהוא מסכים להתגרש רק לאחר שיקבל כסף?
בית הדין יבחן האם מדובר בטענה לגיטימית הקשורה לסידור הגט או בניסיון להשתמש בגט כאמצעי לחץ כלכלי. כאשר מתברר שאין רצון אמיתי בשלום בית ושהעיכוב נובע רק מרצון להשיג יתרון רכושי, בתי הדין עשויים לחייב בגט גם לפני סיום המחלוקת הכספית.
האם עדיף תמיד להתגרש קודם ורק אחר כך לדון ברכוש?
לא. זו החלטה שצריכה להתקבל לפי נסיבות התיק. לעיתים יש יתרון בהפרדת ההליכים, ולעיתים נכון להסדיר סוגיה כספית מסוימת קודם לסידור הגט. יש לבחון את מצב התביעות, את תביעת הכתובה, את הסכמי הצדדים ואת המשמעות של כל הצהרה שניתנת בבית הדין.
ייצוג נכון בבית הדין הרבני מחייב לראות את כל התיק, לא רק את הגט
במשרד עורכי הדין עובדיה-שוירץ אנו מטפלים בהליכי גירושין המתנהלים בבתי הדין הרבניים, לרבות בתיקים שבהם קיימת מחלוקת האם יש לסדר את הגט כבר בשלב הראשון או להמתין להכרעה בתביעות רכוש, כתובה ותביעות נוספות. היתרון של המשרד הוא בשילוב בין הידע המשפטי בדיני משפחה לבין היכרות מעמיקה עם אופן החשיבה, הפסיקה וההתנהלות בבתי הדין הרבניים. בכל תיק אנו בוחנים לא רק את השאלה כיצד להשיג את הגט, אלא גם כיצד לשמור במקביל על הזכויות הרכושיות, על תביעת הכתובה ועל האסטרטגיה המשפטית הכוללת.
המאמר נועד להציג מידע משפטי כללי בלבד. אין באמור בו משום ייעוץ משפטי, חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ פרטני, ויש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות.
שאלות שעולות בנושא
שאלות ותשובות
כן. ניתן להגיש בקשה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ, ובמקרה שבו כבר ניתן צו ניתן גם להגיש בקשה לביטולו.
נושאים קשורים: