אחים שאינם מצליחים להסכים על חלוקת הירושה עשויים לראות במינוי מנהל עיזבון ניטרלי פתרון מתבקש. לכאורה, בעל תפקיד חיצוני יאסוף את המידע, יברר מה שייך לעיזבון ויחלק את הרכוש. אלא שהמינוי אינו אוטומטי: בית המשפט בוחן אם הוא נחוץ לניהול העיזבון, ומה התועלת שיביא לעומת העלויות הכרוכות בו.
פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב–יפו ממחיש את ההבחנה. למרות סכסוך בין שלושה אחים, טענות לעיזבון משמעותי ולחשבון בחו״ל, וחשדות שהעלה אחד האחים לגבי פעולות בכספי האב, הבקשה למינוי מנהל עיזבון קבוע נדחתה. הסיבה הייתה שבנסיבות המקרה אפשר היה לקדם את חלוקת הרכוש ואת בירור המחלוקות באמצעות כלים ממוקדים יותר.
שלושה אחים, צוואה הדדית ומחלוקת על כספי ההורים
בת״ע 55174-12-21, שנדון לפני השופטת סגלית אופק, התבקש מינוי מנהל עיזבון קבוע וניטרלי. פסק הדין ניתן ביום 24.2.2022.
ההורים ערכו צוואה הדדית שבה נקבע כי רכושו של הראשון שיילך לעולמו יעבור לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר פטירת שניהם יחולק הרכוש בין שלושת ילדיהם בחלקים שווים. ההורים לא קבעו בצוואה מי ישמש מנהל עיזבון.
לאחר פטירת האב ביקש אחד הבנים למנות מנהל עיזבון זמני. בקשתו נדחתה. בהמשך ניתן צו קיום צוואה, והוא הגיש בקשה נוספת, הפעם למינוי מנהל עיזבון קבוע.
המבקש טען כי הקרע בין האחים אינו מאפשר שיתוף פעולה; כי העיזבון גדול וכולל רכוש בארץ ובחו״ל; וכי הוראות הצוואה מחייבות פעולות מורכבות. הוא העלה גם טענות לגבי חשבון בנק בחו״ל ולגבי פעולות של אחד מאחיו בכספי האב. אלה היו טענותיו של המבקש, ואין לראות בהן ממצאים שלפיהם הוסתרו כספים או נעשו פעולות אסורות.
האחים האחרים התנגדו. לטענתם, הוראות הצוואה ברורות, אפשר לחלק את הנכסים ללא מנהל עיזבון, והמחלוקות על הבעלות בכספים יכולות להתברר בהליכים המתאימים.
המבחן: צורך ממשי בניהול העיזבון
סעיף 78 לחוק הירושה, התשכ״ה–1965, מסדיר את מינויו של מנהל עיזבון. בית המשפט הדגיש כי אין חובה למנות מנהל בכל עיזבון, וכי לאחר שנקבעה זהות היורשים הם יכולים, בהתאם לדין, לנהל את העיזבון בעצמם.
הצורך במינוי עשוי להתעורר כאשר ניהול העיזבון וחלוקתו כרוכים בקשיים ממשיים, או כאשר נדרשת הגנה מיוחדת על אינטרסים של יורשים. אולם יש לבחון את נסיבות העיזבון המסוים. אפילו הסכמה למינוי אינה פוטרת מבחינת נחיצותו.
השאלה המעשית היא מה מנהל העיזבון נדרש לעשות, ומדוע אי אפשר לבצע את הפעולות הדרושות באמצעות היורשים, עורכי דינם או צווים ממוקדים של בית המשפט. עצם הרצון להכניס גורם ניטרלי לתוך הסכסוך אינו עונה לבדו על שאלה זו.
גם הוראות שמחייבות שיתוף פעולה אינן בהכרח מורכבות מדי
המבקש הפנה להוראות בצוואה שדרשו שיתוף פעולה בין היורשים, לרבות הערכות שווי של נכסי מקרקעין ובחירה בין חלופות לחלוקת רכוש.
בית המשפט בחן את הצוואה ומצא שהיא כוללת הוראות מפורטות וברורות ומנגנונים למצב של הסכמה וגם להיעדרה. הצורך למנות שמאי או לבצע פעולות לצורך החלוקה לא הצדיק, כשלעצמו, מינוי מנהל עיזבון.
נקבע כי מצופה מבאי כוח הצדדים לשתף פעולה בביצוע הפעולות הנדרשות. אם לא תושג הסכמה בעניין שמאי, אפשר לפנות למינוי שמאי מטעם בית המשפט במסגרת הדיונית המתאימה. כך ניתן לתת מענה למכשול מסוים בלי להעביר את ניהול העיזבון כולו לבעל תפקיד.
מחלוקת על חשבון בנק אינה הופכת אוטומטית לצורך במנהל עיזבון
בין האחים התנהל הליך נפרד לגבי חשבון בנק של ההורים שאליו צורף המבקש. האחים האחרים טענו שהצירוף נעשה מטעמי נוחות בלבד, ואילו המבקש טען שההורים התכוונו להעניק לו זכויות בכספים במתנה.
במסגרת אותו הליך ניתן צו מניעה שאסר שימוש בכספים עד להכרעה. בית המשפט קבע כי המחלוקת תתברר שם, והצדדים יפעלו בהתאם לתוצאה. עצם קיומה של שאלת בעלות בכספים לא חייב מינוי מנהל עיזבון נוסף לצורך בירורה.
זו הבחנה בעלת חשיבות בסכסוכי ירושה: השאלה אילו כספים שייכים לעיזבון אינה זהה לשאלה מי ינהל את הנכסים שיימצאו שייכים לו. לעיתים נדרשת תביעה להכרעה בבעלות, לצד סעד שישמור על הכספים עד לפסק הדין.
ומה לגבי חשד לחשבון בחו״ל או לפעולות אסורות?
המבקש טען שקיים חשבון בחו״ל השייך למנוח ושאחד מאחיו מנהל אותו או שולט בו. האח הכחיש ניהול חשבונות או החזקת כספים עבור ההורים, בהווה ובעבר. בית המשפט לא קיבל את טענת המבקש שההכחשה הייתה עמומה או מתחמקת.
עוד הובא בחשבון שכבר ניתן למבקש צו שאפשר לו לפנות לקבלת מידע בדבר זכויות המנוח. בנסיבות אלה לא השתכנע בית המשפט שמנהל עיזבון יוכל לתרום לבירור מעבר לפעולות שהמבקש יכול לבצע בעצמו או באמצעות עורכי דינו.
גם הטענות לפעולות אסורות בחשבונות לא הביאו למינוי. בית המשפט הבהיר כי ניתן לנקוט הליכים מתאימים לבירורן, ואין הכרח למנות מנהל עיזבון לשם כך.
אין פירוש הדבר שחשדות להעלמת נכסים אינם חשובים, או שמנהל עיזבון לעולם אינו נחוץ לאיתור רכוש. משמעות ההכרעה מצומצמת יותר: צריך להסביר מהו המידע החסר, מה כבר נעשה להשגתו, אילו חסמים נותרו, וכיצד המינוי ייתן להם מענה. כשמדובר ברכוש בחו״ל יש לבדוק גם את דרישות הדין וההליך במדינה הרלוונטית; אין להניח שצו ישראלי לבדו יספיק לכל פעולה.
דחיית מינוי זמני אינה חוסמת תמיד מינוי קבוע
בית המשפט לא קבע כלל שלפיו מי שבקשתו למינוי זמני נדחתה לעולם לא יוכל לבקש מינוי קבוע. הוא הכיר באפשרות שלא יהיה צורך במינוי זמני, אך לאחר מתן צו קיום צוואה יתעורר צורך במנהל שיכנס, ינהל ויחלק את הנכסים.
אולם במקרה זה לא הוצגו עובדות חדשות או ראיות נוספות המצדיקות תוצאה שונה. עיקר הנימוקים חזרו על אלה שכבר נבחנו, והשינוי המרכזי היה שהבקשה החדשה הוגשה לאחר מתן צו קיום הצוואה.
לכן בקשה נוספת צריכה להתמודד עם ההכרעה הקודמת ולהצביע על הצורך הקיים בשלב החדש. שינוי הכותרת ממינוי זמני למינוי קבוע אינו מספיק כשלעצמו.
כיצד מחזקים בקשה למינוי מנהל עיזבון?
המסקנה המעשית מפסק הדין היא שבקשה משכנעת צריכה להתמקד בפעולות ובקשיים מוכחים. בין היתר, כדאי לפרט:
אילו נכסים טעונים ניהול, שמירה, כינוס או חלוקה, ומה הפעולות הדרושות ביחס אליהם.
כיצד הסכסוך מונע בפועל פעולה נחוצה, בצירוף התכתבויות, מסמכים או דוגמאות קונקרטיות.
אילו ניסיונות נעשו לקבלת מידע או לקידום החלוקה, ומדוע הם לא הספיקו.
מדוע צו נקודתי, תביעה נפרדת או מינוי מומחה לא יפתרו את הקושי.
מה התועלת הצפויה מהמינוי ביחס להוצאותיו.
אלה לקחים מעשיים מההכרעה, ולא רשימה סגורה של תנאים בחוק. גם בהתנגדות למינוי עדיף להציע דרך ישימה לטיפול בעיזבון: כיצד יישמרו הכספים, מי יפעל לרישום הזכויות ואיך תתברר כל מחלוקת. התנגדות המבוססת רק על עלות המינוי עלולה שלא להספיק אם מוכח צורך ממשי בו.
העלויות הן חלק מבחינת טובת העיזבון
בית המשפט נתן משקל גם להכבדה הכלכלית הכרוכה במינוי. משלא נמצא צורך בבעל תפקיד, לא הייתה הצדקה להטיל על היורשים את העלויות.
הבקשה נדחתה, והמבקש חויב בהוצאות בסך כולל של 6,000 ש״ח לטובת המשיבים. אין זה תעריף קבוע לבקשות מסוג זה, אלא תוצאת ההליך המסוים.
שאלות נפוצות
האחים אינם מדברים זה עם זה. האם זו עילה מספקת למינוי?
לא בהכרח. יש להראות כיצד הנתק פוגע בניהול העיזבון או בחלוקתו, ומדוע דרוש בעל תפקיד כדי להתגבר על הקושי.
האם עיזבון בעל שווי גבוה מחייב מנהל עיזבון?
לא. לצד השווי נבחנים סוג הנכסים, הפעולות הדרושות ומידת המורכבות. רכוש משמעותי אינו בהכרח רכוש שקשה לנהל או לחלק.
האם דחיית הבקשה משמעה שהטענות להעלמת כספים נדחו לגופן?
אין להסיק זאת אוטומטית. צריך לבדוק מה הוכרע בפועל. במקרה הנדון בית המשפט הצביע על דרכים לבירור מידע ומחלוקות ללא מינוי, ומחלוקת הבעלות בחשבון המקומי התבררה בהליך נפרד.
האם אפשר לפעול בלי מנהל עיזבון כשאין הסכמה?
לעיתים כן, באמצעות צווים, תביעות או בקשות מתאימות. אין בכך היתר ליורש לפעול לבדו בכל נכס ובכל עניין; יש לבדוק את סמכותו ואת האישורים הנדרשים לפעולה המסוימת.
לבחור את ההליך שנותן מענה לבעיה
מנהל עיזבון עשוי להיות נחוץ בעיזבון שקשה לנהל או לחלק. כדי להצדיק את המינוי צריך לחבר בין הקושי המשפחתי לבין צורך קונקרטי בטיפול ברכוש. לעיתים הפתרון המתאים יהיה מינוי, ולעיתים תביעה ממוקדת, צו לשמירת כספים או מנגנון להערכת שווי יקדמו את החלוקה ביעילות רבה יותר.
משרד עורכי הדין עובדיה–שוירץ מלווה יורשים בבירור זכויות, בחלוקת עיזבונות ובהליכים למינוי מנהל עיזבון או להתנגדות למינויו, בהתאם לצורכי העיזבון ולנסיבות הסכסוך.
המאמר נועד למידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.