שיטת המהרשד"ם בבית הדין הרבני – האם בעל רשאי להציב תנאים למתן גט ולעכב את הגירושין?

מהי שיטת המהרשד"ם?

הדיון בשיטת המהרשד"ם מתעורר כאשר בעל אינו מסרב באופן מוחלט לתת גט, אלא מצהיר כי הוא מוכן להתגרש בתנאי שהאישה תסכים לדרישה מסוימת. לעיתים מדובר בדרישה כספית, לעיתים בוויתור על כתובה, ולעיתים בתנאי הקשור לרכוש, לילדים, למקום מגורים או להתחייבות אחרת שהבעל מבקש להסדיר כתנאי לסידור הגט.

השאלה המשפטית־הלכתית היא האם עצם העובדה שהבעל מוכן לתת גט בתנאי מונעת מבית הדין לכפות עליו לתת גט ללא התנאי. כאן נכנסת לתמונה שיטת המהרשד"ם, שלפיה קיימים מצבים שבהם גם כאשר מדובר באדם שמן הדין ניתן לכפות עליו לגרש, אין למהר לכפות עליו גט ללא תנאי אם הוא מוכן לבצע את הגירושין בכפוף לתנאי שניתן לקיימו.

המקור לשיטה זו הוא תשובת המהרשד"ם באבן העזר סימן מ"א. המהרשד"ם דן במקרה של יבמה צעירה שנפלה לפני יבם נשוי ומבוגר, אשר לא רצה לחלוץ לה אלא אם תתחייב שלא להינשא לאדם מסוים. מתוך אותו דיון הגיע המהרשד"ם למסקנה עקרונית שלפיה יש להבחין בין מצב שבו אדם מסרב לחלוטין לבצע את הגט או החליצה לבין מצב שבו הוא מוכן לבצע אותם, אך מבקש להציב תנאי מסוים.

חשוב להבחין בין דרישה לקיום פעולה לפני סידור הגט לבין תנאי הלכתי שתוקף הגט עצמו תלוי בקיומו. אלה מצבים שונים, ואין להסיק מדרישה מוקדמת שהגט שנמסר לבסוף הוא גט על תנאי. כמו כן, חיוב בגט וכפיית גט אינם זהים; יש לבחון בנפרד את עצם החיוב ואת אמצעי האכיפה המותרים.

"תנאי שנקל לקיימו" – לב המחלוקת

אין להבין מדברי המהרשד"ם כי בעל רשאי להתנות את הגט בכל תנאי שיחפוץ. המהרשד"ם הבחין בין תנאי ש"כמעט נמנע להתקיים" לבין תנאי "שנקל לקיימו". הבחנה זו היא לב הסוגיה, אך דווקא משום כך התעוררו במשך השנים מחלוקות רבות כיצד יש לפרש אותה.

הדוגמה שנדונה במקורות היא תנאי שלפיו אישה לא תלך לבית אביה. תנאי כזה עלול להשתרע על פני שנים רבות, ובמהלך השנים קיים חשש ממשי שהאישה תפר אותו. כאשר תוקף הגט תלוי בתנאי והאישה מפרה אותו לאחר זמן, עלולה להתעורר שאלה חמורה בדבר תוקפו של הגט. מטעם זה תנאי מסוג זה נתפס כתנאי בעייתי שאין לאפשרו.

לעומת זאת, תנאי שניתן לקיימו באופן ברור ומיידי עשוי להיבחן בצורה שונה. עם זאת, גם כאן אין הסכמה מהו בדיוק "תנאי שנקל לקיימו", והאם די בכך שהאישה מסוגלת טכנית לבצע את התנאי, או שיש לבחון גם את המחיר הכלכלי והמשפטי שהוא מטיל עליה.

שיטת המהרשד"ם אינה מוסכמת על כל הפוסקים

חשוב להדגיש כי עצם שיטת המהרשד"ם אינה מוסכמת על הכול. במקורות שהובאו בפסיקה ובספרות ההלכתית הובאו שיטות שאינן מתיישבות עם שיטתו, ובהן דברי הרשב"א והרשב"ש המובאים בהחלטת בית הדין. לפי גישות אלו, כאשר בית הדין כבר קבע כי קיימת חובה לגרש, אין הבעל רשאי לעכב את ביצוע החיוב באמצעות הצבת תנאים נוספים.

לפי גישה זו, אם הבעל מחויב בגט, עליו לתת את הגט. אין לראות בגט נכס או אמצעי מיקוח שבאמצעותו ניתן להשיג ויתורים שלא היו מגיעים לבעל בדרך אחרת. נקודת המוצא היא שפסק הדין לגירושין צריך להתבצע, ואין לבעל זכות להפוך את קיום פסק הדין למשא ומתן חדש.

גם בתוך שיטת המהרשד"ם עצמה קיימות פרשנויות שונות. יש הסבורים שרק תנאי שמונע נזק ישיר הנגרם לבעל עקב הגירושין יכול להישקל; אחרים מדגישים אם מדובר בפעולה חד־פעמית או בתנאי הנמשך לאורך זמן; ויש הבוחנים בעיקר אם התנאי גורם לאישה הפסד ודאי או פגיעה משמעותית בזכויותיה.

האם ויתור על כתובה יכול להיחשב תנאי למתן גט?

אחת השאלות המעשיות ביותר היא מצב שבו בעל אומר כי הוא מוכן לתת גט רק אם האישה תוותר על כתובתה. לכאורה, מבחינה טכנית מדובר בפעולה פשוטה: האישה יכולה לחתום על ויתור. אלא שמבחינה מהותית מדובר לעיתים בוויתור על זכות כספית משמעותית.

במקורות שנדונו ביחס לשיטת המהרשד"ם קיימות גישות שונות בעניין זה. יש שפירשו את השיטה באופן שמאפשר, בנסיבות מסוימות, להתחשב גם בתנאי כספי. מנגד, יש שסברו כי אין לראות בוויתור על כתובה "תנאי שנקל לקיימו", משום שמדובר בהפסד ודאי של זכות כספית.

מכאן החשיבות לבחון את התנאי לא רק במישור הטכני אלא גם במישור המהותי: מהו שווי הזכות שעליה נדרשת האישה לוותר, האם היא זכאית לה על פי דין, והאם הדרישה נועדה להסדיר מחלוקת אמיתית או לשמש כמנוף לחץ לצורך קבלת הגט.

תנאים הנוגעים לילדים

כאשר הבעל מבקש להתנות את הגט בתנאים הקשורים לילדים, הקושי גדול עוד יותר. למשל, דרישה להעברת אחריות הורית, שינוי זמני שהות או ויתור על מזונות ילדים אינה יכולה להיבחן רק כשאלה של הסכמה בין הבעל לאישה.

זכויות הילדים אינן בהכרח זכות פרטית של האם שהיא רשאית לוותר עליה כדי לקבל גט. כאשר התנאי נוגע למזונות ילדים, אחריות הורית או זמני שהות, בית הדין נדרש לשקול גם את טובת הילדים ואת השאלה האם מדובר בכלל בזכות שהאם מוסמכת לוותר עליה.

בפסיקה ההלכתית קיימות גישות מצמצמות שלפיהן שיטת המהרשד"ם אינה נועדה לאפשר שימוש בגט כדי להשיג תוצאות שאינן נובעות מעצם הגירושין, ובוודאי לא כאשר מדובר בפגיעה אפשרית בזכויות הילדים.

האם אפשר לעכב גט עד לסיום ההליך הרכושי?

פסק דין חשוב של בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה, תיק 1163682/2, פלונית נ׳ פלוני, מיום 20.3.2019, לפני הדיינים הרב אברהם שמן, הרב אברהם אבידר והרב דוד גרוזמן, עסק בשאלה זו. הבעל לא טען לשלום בית ואף הסכים עקרונית להתגרש, אך דרש לדחות את סידור הגט עד לסיום ההליכים הרכושיים שהתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה.

באותו תיק הצדדים היו פרודים במשך שנים, ושניהם לא רצו להמשיך בחיי הנישואין. הבעל עצמו חי עם אישה אחרת, אך טען כי בטרם יינתן הגט יש לברר תחילה את טענותיו הרכושיות נגד האישה. במסגרת ההליך אף הועלו דרישות כספיות בסכומים של מיליוני שקלים.

הבעל ביקש להסתמך, בין היתר, על שיטת המהרשד"ם ולטעון כי מאחר שהוא אינו מסרב לגט באופן מוחלט אלא מבקש להסדיר תחילה את ענייני הממון, אין לחייבו להתגרש לפני סיום ההליכים הרכושיים.

בית הדין דחה את הטענה.

בית הדין בפתח תקווה: לא כל תביעה כספית היא "תנאי שנקל לקיימו"

בית הדין הבחין בין דרישה ממונית ברורה, קונקרטית ומיידית לבין תביעות מורכבות שהזכאות בהן שנויה במחלוקת ועלולה להתברר במשך שנים.

לפי פסק הדין, כאשר מדובר בממון מבורר השייך לבעל ונמצא בידי האישה, ויש באפשרותה להשיבו בקלות ובמהירות, עשוי להתעורר דיון אם מדובר בתנאי שניתן לקיימו ואשר יש מקום להתחשב בו לפני הפעלת כפייה.

לעומת זאת, תביעות רכושיות של מיליוני שקלים, הכוללות טענות לחלוקת חובות, גניבת סחורה, פגיעה במוניטין, ריביות ונזקים נוספים, אינן בגדר "תנאי שנקל לקיימו". מדובר בתביעות הטעונות בירור שיפוטי, שאין ודאות שהבעל זכאי להן ושבירורן עלול להימשך זמן רב.

בית הדין קבע כי אין לאפשר שימוש בתביעות מסוג זה כדי לעכב את הגט.

תנאי שיכול לעכב את האישה במשך שנים אינו תנאי "קל"

פסק הדין בפתח תקווה מוסיף נדבך חשוב להבנת שיטת המהרשד"ם: "קל לקיימו" אינו נבחן רק במובן הטכני של השאלה האם האישה יכולה להסכים לדרישה.

יש לבחון גם כמה זמן יידרש להכריע במחלוקת, האם מדובר בזכות ברורה, האם האישה מחזיקה בידיה דבר מה שהבעל זכאי לו בבירור, והאם קבלת עמדת הבעל עלולה להשאיר את האישה נשואה במשך שנים עד להכרעה בערכאה אחרת.

באותו מקרה התביעות הרכושיות כבר היו מורכבות ביותר, ובית הדין ציין כי בירורן בבית המשפט עלול להימשך שנים ארוכות. בנסיבות אלה, עיכוב הגט עד להכרעה היה יוצר עיגון ממושך ללא הצדקה.

לכן עצם קיומה של תביעה כספית בין בני זוג אינה מאפשרת לבעל לומר: "לא אתן גט עד שפסק הדין הרכושי יהיה סופי."

הבדל בין זכות ממונית מבוררת לבין תביעה שטרם הוכחה

ההבחנה בפסק הדין חשובה במיוחד מבחינה ראייתית. יש הבדל משמעותי בין חפץ מסוים השייך לבעל ונמצא אצל האישה, לבין טענה שהאישה חייבת לו מיליון או שני מיליון שקלים.

במקרה הראשון קיימת אפשרות שהזכות ברורה, שהנכס קיים ושניתן להשיבו באופן מיידי. במצב כזה ניתן לפחות להבין את הטענה שלפיה אין צורך להפעיל כפייה כל עוד האישה יכולה להסיר את המחלוקת באופן פשוט.

במקרה השני הזכות עצמה שנויה במחלוקת. יש צורך בראיות, חקירות, מסמכים והכרעה שיפוטית. לא ניתן להתייחס לתביעה שטרם הוכחה כאילו מדובר בכסף של הבעל שהאישה מחזיקה שלא כדין. זהו הבדל מהותי גם לצורך טענת מהרשד"ם.

בית הדין בחן גם את התנהלות הבעל ולא רק את נוסח התנאי

פסק הדין בפתח תקווה אינו מסתפק בבחינת הדרישה הממונית באופן מופשט. בית הדין בחן גם את התנהלותו הכוללת של הבעל והגיע למסקנה כי אין מדובר באדם שבאמת מוכן לתת גט בתנאי מוגדר ופשוט.

בית הדין ציין כי הבעל ביקש להמתין עד סיום ההליך הרכושי, ובמקביל התנה את הגירושין בתשלום סכומים משמעותיים. מכאן הסיק ההרכב כי למעשה הבעל אינו נמנה עם מי שמוכן לגרש בכפוף לתנאי קונקרטי, אלא עם מי שמשתמש בתנאים כדי לעכב את הגט.

הבחנה זו חשובה מאוד. שיטת המהרשד"ם אינה יכולה להפוך למסלול שבאמצעותו מציג בעל בכל פעם דרישה חדשה, משנה את הסכום או קושר את הגט להליך שאין לדעת מתי יסתיים.

כאשר ההתנהלות מלמדת שאין נקודת סיום ברורה שבה יינתן הגט, בית הדין עשוי לראות בכך סרבנות ולא "הסכמה לגט בתנאי".

גט ורכוש - האם חייבים להכריע בכל הממון לפני הגירושין?

לעיתים נטען בבתי הדין כי ראוי לסיים תחילה את העניינים הרכושיים ורק לאחר מכן לסדר את הגט. אין כלל אוטומטי כזה.

ייתכנו מקרים שבהם יש טעם מעשי או הלכתי להשלים סוגיה מסוימת לפני הגט, אך פסק הדין בפתח תקווה ממחיש שאין זכות גורפת לעכב גט עד להכרעה בכל המחלוקות הכספיות שבין הצדדים.

כאשר קיימת עילת גירושין ברורה, הצדדים אינם מעוניינים זה בזה, ועיכוב הגט נועד להמתין להכרעה בתביעות מורכבות שיכולות להימשך שנים, עשוי בית הדין להורות על גירושין גם כאשר ההליך הרכושי עדיין מתנהל במקביל.

ניכור הורי חמור כעילה לעיכוב קידום הגירושין

פסק דין נוסף של בית הדין הרבני האזורי ירושלים, תיק 1177971/40, פלונית נ׳ פלוני, מיום 23.10.2023, מוסיף נדבך חשוב לדיון בשאלה מתי בית הדין עשוי שלא לקדם הליך גירושין באופן מיידי. באותו מקרה ביקשה האישה להתגרש, ואילו הבעל התנגד לגירושין בעיקר על רקע ניכור הורי חמור שלטענתו הופעל נגדו.

בית הדין קבע כי מדובר במקרה חריג וקשה במיוחד של ניכור הורי, לאחר שבחן את תיק הסדרי השהות ואת ניסיונותיו הקודמים לחידוש הקשר בין האב לילדיו. בהחלטה נקבע כי האם פעלה באופן שיטתי למניעת הקשר, וכי גם חיובים משמעותיים בהוצאות משפט לא הביאו לשינוי בהתנהלות.

בהקשר זה הפנה בית הדין לשו"ת מהרש"ם, חלק ה' סימן ס', והזכיר את העיקרון שלפיו בעל עשוי לעכב את הגירושין כאשר האישה מחזיקה רכוש השייך לו. ההרכב החיל את העיקרון, בנסיבות אותו תיק, גם על מצב שבו לשיטתו האישה פגעה פגיעה קשה ומתמשכת בקשר שבין האב לילדיו.

בית הדין דחה את תביעת הגירושין והודיע שלא יקדם אותה כל עוד נמשך הניכור. הוא ציין כאפשרות עתידית סידור גט לאחר העברת המשמורת לאב בסיוע מקצועי והסרת החשש להמשך הניכור; לא נקבע מנגנון אוטומטי למתן הגט.

עם זאת, חשוב להדגיש כי אין מדובר בכלל שלפיו כל טענה לניכור הורי מאפשרת לעכב גט. ההחלטה ניתנה על רקע ממצאים חריגים וקשים במיוחד של בית הדין, והיא מפנה למהרש"ם, המצוטט גם בדיון בפתח תקווה בזיקה לשיטת המהרשד"ם. אין לבלבל בין שני הפוסקים או להסיק מההחלטה היתר לעכב ביצוע חיוב בגט שכבר ניתן: ההחלטה שפורסמה דוחה את תביעת הגירושין ואינה מתארת ביטול של חיוב קודם בגט. אלו הכרעות אזוריות תלויות נסיבות, ולא כלל מחייב לכל ההרכבים.

מבחינה מעשית, פסק הדין מלמד כי בתי הדין עשויים במקרים חריגים לבחון לא רק תנאים כספיים או רכושיים, אלא גם את התנהלות הצד המבקש את הגט ואת השאלה האם במקביל נמשך עוול משמעותי כלפי הצד האחר. לכן כאשר עולה טענה לעיכוב גט מטעם שאינו ממוני, יש לבחון בזהירות את המקור ההלכתי המדויק, את חומרת ההתנהלות ואת השאלה האם מדובר בנסיבות חריגות המצדיקות סטייה מן הכלל של קידום הגירושין.

שיטת המהרשד"ם והרחקות דרבנו תם

הדיון בשיטת המהרשד"ם משליך גם על האפשרות להטיל הרחקות דרבנו תם. ככל שהבעל באמת מוכן לגרש בתנאי סביר, ברור ומעשי, קיימות דעות שלפיהן יש להיזהר מהפעלת אמצעי לחץ כאילו מדובר בסרבן גט מוחלט.

לעומת זאת, כאשר התנאי אינו סביר, אינו ניתן לקיום מעשי, או שהבעל אינו באמת מוכן לגרש אלא רק לאחר הליך ארוך ולא מוגדר, עשויה להשתנות התמונה.

בפסק הדין בפתח תקווה אף צוין כי גם לשיטות המצמצמות את אפשרות הכפייה כאשר קיים תנאי "קל לקיימו", עדיין אין בכך בהכרח כדי למנוע חיוב בגט או, בהתאם לנסיבות ולשיטה ההלכתית הרלוונטית, שימוש בהרחקות.

גישת הגרי"ש אלישיב - זהירות בכפייה ולא זכות "למכור" את הגט

אחת הפרשנויות החשובות לשיטת המהרשד"ם היא גישת הגרי"ש אלישיב. כפי שדבריו מובאים בספר עטרת דבורה, חלק ב, עמ׳ 650, הדגש הוא על חומרת הכפייה. לפי פרשנות זו, אין להסיק מכך זכות מהותית לקבל כסף או ויתור כתנאי לגט. הבעל אינו "מוכר" את הגט, ואין לו זכות לקבל תמורה בעבור חיוב שממילא מוטל עליו.

הנקודה היא חומרת כפיית הגט. כאשר קיימת אפשרות אמיתית להגיע לסידור גט ללא כפייה, בית הדין נדרש לשקול היטב האם נכון להפעיל כפייה.

לפי תפיסה זו, שיטת המהרשד"ם אינה יוצרת זכות קנויה של הבעל להציב תנאים כרצונו. היא בעיקר מחייבת את בית הדין להיזהר שלא להפעיל כפייה כאשר ניתן להשיג את הגט בדרך אחרת ובאמצעות תנאי סביר שהאישה יכולה לקיימו.

מה קורה כאשר התנאי מוגזם או בלתי סביר?

גם תנאי שמבחינה טכנית ניתן לקיים אינו בהכרח תנאי שבית הדין יכבד. יש לבחון האם התנאי סביר, מוצדק וקשור לנסיבות הגירושין.

דרישה לוותר על סכומים משמעותיים, לעבור מקום מגורים, לוותר על זכויות שהוכרו בפסק דין, להסכים לשינוי בענייני הילדים או להמתין להכרעה בהליך מורכב יכולה להיות קשה מאוד לביצוע מבחינה מעשית, גם אם מבחינה פורמלית האישה "יכולה" להסכים לה.

מכאן שהשאלה אינה רק האם התנאי אפשרי, אלא האם בנסיבות המקרה הוא אכן מסוג התנאים שאליהם התכוון המהרשד"ם.

הצבת תנאי אחר תנאי עשויה להעיד על סרבנות גט

נקודה חשובה מאוד היא התנהלות הבעל לאורך זמן. אם הבעל מציב תנאי מסוים, האישה מקיימת אותו, ואז הוא מציב תנאי נוסף, עשויה להתעורר שאלה האם מדובר באמת בניסיון להסדיר את הגירושין או בשיטה לעכב את הגט.

אם כל קיום של תנאי מוביל לתנאי חדש, משמעות הדבר עלולה להיות שאין מדובר בבעל שמוכן לגרש בתנאי, אלא בבעל שאינו מוכן לגרש ומשתמש בתנאים כדי לדחות את הקץ.

פסק הדין בפתח תקווה מחזק בדיוק את הנקודה הזו: בית הדין בחן את מהות הדרישות ואת התמונה הכוללת, ולא הסתפק בכך שהבעל הצהיר כי "עקרונית" הוא מוכן להתגרש.

מתי טענת מהרשד"ם עשויה להיות רלוונטית?

אין נוסחה אחת המתאימה לכל תיק. עם זאת, מהמקורות ומהפסיקה ניתן לזהות מספר שאלות שבית הדין עשוי לבחון: האם הבעל מוכן בפועל לתת גט מיד לאחר קיום התנאי; האם התנאי ברור ומוגדר; האם האישה יכולה לקיימו בזמן קצר; האם מדובר בזכות מבוררת של הבעל; האם התנאי גורם הפסד ודאי או פגיעה בזכויות; והאם עיכוב הגט לצורך קיום התנאי יוצר עיגון ממושך.

לעומת זאת, ככל שמדובר בדרישה לא ברורה, בזכות שנויה במחלוקת, בתביעה כספית שטרם הוכחה, בהליך שיכול להימשך שנים או בדפוס של דרישות משתנות, כך נחלשת הטענה שהמקרה נכנס לגדר שיטת המהרשד"ם.

נקודת ההכרעה - תנאי לגיטימי או שימוש בגט כמנוף לחץ

בסופו של דבר, השאלה העומדת לפני בית הדין אינה רק האם התנאי אפשרי מבחינה טכנית. השאלה היא האם מדובר בתנאי שבנסיבות המקרה יש הצדקה הלכתית ומשפטית להתחשב בו במסגרת הדיון בכפייה, תוך הבחנה בינה לבין עצם החיוב בגט.

בית הדין עשוי לבחון את סבירות התנאי, הקשר שלו לגירושין, מידת הפגיעה באישה ובילדים, האפשרות המעשית לקיימו, השאלה אם הזכות שעליה מתבסס הבעל מבוררת, משך הזמן שיידרש לקיום התנאי והתנהלותו הכוללת של הבעל.

פסק הדין של בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה ממחיש היטב את גבולות השיטה: תביעות רכושיות מורכבות ולא מוכחות, בסכומים גבוהים, שהכרעתן עשויה להימשך שנים, אינן הופכות ל"תנאי שנקל לקיימו" רק מפני שהבעל מצהיר שהוא מוכן לתת גט לאחר שיוכרעו.

שיטת המהרשד"ם היא אפוא כלי הלכתי מורכב, שיישומו תלוי בפרטי המקרה, בעילת הגירושין, בסוג התנאי ובגישה ההלכתית של בית הדין הדן בתיק. כאשר הגט מותנה בוויתור על כתובה, רכוש, מזונות, ענייני ילדים או סיום הליך משפטי אחר, חשוב לבחון מראש אם התנאי עומד בגדרי השיטה ומהי הדרך הנכונה להציג את הסוגיה בפני בית הדין.

משרד עורכי דין עובדיה שוירץ עוסק בדיני משפחה ובייצוג בבתי הדין הרבניים, לרבות תביעות גירושין, חיוב וכפיית גט, סרבנות גט, כתובה, רכוש ומחלוקות המתעוררות במסגרת הליכי גירושין.

האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או הלכתי ואינו מחליף ייעוץ פרטני בהתאם לנסיבות המקרה.