דלגו לתוכן

מאמר מקצועי

התנגדות לצוואה: מתי ניתן להתנגד, מה צריך להוכיח וכיצד מתנהל ההליך?

התנגדות לצוואה מחייבת עילה משפטית וראיות. המאמר מסביר את עילות ההתנגדות, המועדים, נטל ההוכחה וההליך בבית המשפט, ואת ההבדל בין התנגדות לבין בקשה לביטול צו קיום.

23.10.2026עו״ד ליאור עובדיהזמן קריאה: 9 דקות

גילוי צוואה שמותירה את מרבית הרכוש לאדם אחד עלול לעורר שאלות קשות, במיוחד כאשר היא נחתמה בתקופה של מחלה, תלות או ריחוק משאר בני המשפחה. עם זאת, תחושת קיפוח אינה מספיקה לפסילת צוואה. התנגדות למתן צו קיום צוואה צריכה להצביע על עילה משפטית ולהישען על עובדות וראיות הנוגעות לרצונו של המצווה, לכשירותו או לדרך שבה נערכה הצוואה.

חוק הירושה, התשכ"ה–1965, מבקש להגן על רצונו החופשי של אדם בנוגע לרכוש שיותיר אחריו. לצד ההגנה הזאת, החוק מאפשר למנוע את קיומה של צוואה שנערכה בנסיבות הפוגעות בתוקפה. לכן, השאלה המרכזית אינה אם החלוקה נראית הוגנת בעיני בני המשפחה, אלא אם הצוואה עומדת בדרישות הדין ומשקפת רצון חופשי ואמיתי.

מהי התנגדות לצוואה ומי רשאי להגיש אותה?

המונח המקובל "התנגדות לצוואה" מתייחס בדרך כלל להתנגדות לבקשה למתן צו קיום צוואה. סעיף 39 לחוק הירושה קובע כי לצורך תביעת זכויות על פי צוואה נדרש צו קיום. במסגרת ההתנגדות מבקשים למנוע מתן תוקף לצוואה שהוגשה, כולה או חלקה.

לפי סעיף 67 לחוק, הזכות להתנגד נתונה למעוניין בדבר. בדרך כלל מדובר במי שזכויותיו בעיזבון עשויות להיות מושפעות מקיום הצוואה, כגון יורש על פי דין שהודר ממנה או זוכה על פי צוואה אחרת. יש להראות מהו העניין המשפטי של המתנגד בתוצאה; מחלוקת משפחתית כשלעצמה אינה מחליפה זאת.

הורה רשאי, ככלל, להעדיף ילד אחד על פני ילדיו האחרים ואף להדיר ילד מהירושה. אין לילד זכות אוטומטית לחלק שווה מכוח היותו ילד של המנוח, כאשר קיימת צוואה תקפה הקובעת אחרת. זכויות נפרדות, כגון מזונות מן העיזבון למי שעומד בתנאי החוק, הן סוגיה אחרת.

מתי מגישים התנגדות לצו קיום צוואה?

סעיף 67 לחוק הירושה קובע שהרשם לענייני ירושה יפרסם הודעה על הבקשה ויקבע זמן להגשת התנגדויות שלא יפחת משבועיים. תקנה 17 לתקנות הירושה, התשנ"ח–1998, מסדירה פרסום באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי וברשומות, והזמנה להגשת התנגדות בתוך שבועיים מיום הפרסום או בתקופה ארוכה יותר שקבע הרשם.

יש לבדוק את ההודעה ואת המועד שנקבע בתיק המסוים. אין מדובר בשבועיים ממועד הפטירה, וגם לא בתקופה המתחילה בהכרח ביום שבו אחד היורשים שמע על הצוואה.

תקנה 19(ב) מאפשרת לרשם להאריך את התקופה לפי שיקול דעתו, גם לאחר שחלפה. מי שזקוק לארכה צריך להגיש בקשה מנומקת בהקדם, להסביר את הצורך בה ולבדוק את ההחלטה שניתנה. עצם הגשת הבקשה אינה אישור לארכה.

התנגדות מוגשת כל עוד לא ניתן צו קיום. אם כבר ניתן צו, יש לבחון את המסלול המתאים לביטולו או לתיקונו.

העילות המרכזיות להתנגדות לצוואה

חוסר כשירות לצוות

סעיף 26 לחוק הירושה קובע את בטלותה של צוואה שנעשתה בידי קטין, בידי מי שהוכרז פסול דין, או בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה.

בעניין ע"א 851/79 בנדל נ' בנדל, פ"ד לה(3) 101 (1981), הסביר בית המשפט העליון כי יש לבחון את מודעות המצווה לכך שהוא עורך צוואה, את ידיעתו בדבר רכושו ויורשיו ואת הבנתו את השפעת הצוואה על יורשיו. הבחינה מתמקדת במועד עריכת הצוואה.

גיל מתקדם, מחלה גופנית או אבחנה רפואית אינם מובילים כשלעצמם לפסילה. מנגד, גם חתימה שנראית תקינה אינה מוכיחה שהחותם הבין את משמעות המסמך. התמונה נבנית מתוך הרשומות הרפואיות, עדויות על מצבו במועד הרלוונטי ויתר הראיות. מינוי אפוטרופוס אינו זהה להכרזה על אדם כפסול דין, ולכן יש להיזהר מהסקת מסקנות אוטומטית מעצם המינוי.

השפעה בלתי הוגנת

סעיף 30(א) לחוק קובע כי הוראת צוואה שנעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת בטלה. החוק אינו אוסר על קשר קרוב, עזרה או השפעה משפחתית רגילה. הקושי המשפטי נוצר כאשר ההשפעה פוגעת בחופש הבחירה של המצווה ומביאה אותו לצוות באופן שאינו מבטא את רצונו החופשי.

בעניין דנ"א 1516/95 מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נב(2) 813 (1998), הוצגו ארבע אבני בוחן מרכזיות:

  • תלות ועצמאות: מידת עצמאותו של המצווה, מבחינה פיזית ושכלית.

  • תלות וסיוע: היקף העזרה שנזקק לה, מי סיפק אותה ועד כמה היה תלוי דווקא בנהנה מהצוואה.

  • קשרים עם אחרים: האם התקיימו קשרים עם בני משפחה ואנשים נוספים, או שנוצר בידוד.

  • נסיבות עריכת הצוואה: כיצד נוצר הקשר עם עורך הצוואה ומה הייתה מעורבות הנהנה בתהליך.

אלה כלי עזר לבחינת הנסיבות, ולא רשימת תנאים טכנית. העובדה שבן משפחה טיפל במסירות בהורה אינה מוכיחה שהפעיל עליו השפעה פסולה. גם תלות משמעותית מצריכה בחינה של אופייה ושל השפעתה על חופש הרצון.

בעניין בע"מ 4459/14 פלונית נ' פלוני (6.5.2015), הדגיש בית המשפט העליון את חשיבות בחינת הראיות יחד. נסיבות הנוגעות למצב המצווה ולמעורבות בעריכת הצוואה עשויות להשתלב ולבסס השפעה בלתי הוגנת, גם כאשר אינן מוכיחות בנפרד עילת פסלות אחרת. גישה זו מוכרת בשם "החוטים השזורים".

באותו מקרה נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דין שקבע בטלות צוואה בשל השפעה בלתי הוגנת. אין בכך כלל שלפיו כל הצטברות חשדות מספיקה לפסילה: עדיין נדרשת תשתית ראייתית שמבססת את העילה.

מעורבות של הזוכה בעריכת הצוואה

סעיף 35 לחוק הירושה עוסק בהוראה המזכה אדם שערך את הצוואה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, וכן בהוראה המזכה את בן זוגו של אדם כזה. הסעיף אינו חל על צוואה בעל פה.

כאשר מתקיימים תנאי הסעיף, הוראת הזכייה בטלה, ללא צורך להוכיח בנפרד שהופעלה השפעה בלתי הוגנת. לכן חשוב להבחין בין עילה זו לבין סעיף 30.

עם זאת, לא כל סיוע טכני נחשב בהכרח לנטילת חלק בעריכה. הסעת ההורה לעורך דין, למשל, אינה מאפשרת לבדה מסקנה גורפת. יש לבדוק מי מסר את ההוראות, מי קבע את התוכן, מי נכח בפגישות והאם התקיים קשר עצמאי בין המצווה לבין עורך הצוואה.

פגמים בצורת הצוואה

חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, בצוואה בעדים, בצוואה בפני רשות ובצוואה בעל פה בנסיבות המיוחדות הקבועות בחוק. לכל צורה דרישות משלה.

פגם בצורת הצוואה עשוי להיות משמעותי, אך אינו מביא תמיד לפסילתה. סעיף 25 מאפשר לקיים צוואה למרות פגם או חסר מסוימים, כאשר התקיימו מרכיבי היסוד ולא נותר ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה.

כך, בצוואה בעדים מרכיבי היסוד הם מסמך בכתב שהמצווה הביא בפני שני עדים. אין להתייחס להיעדר מרכיב יסוד כאילו היה טעות טכנית שניתן תמיד לתקן. מנגד, גם אין להסיק שכל חסר בתאריך או באישור העדים מחייב בטלות, בלי לבחון את הוראות החוק ואת הנסיבות.

איום, תרמית, טעות וזיוף

סעיף 30(א) עוסק גם באונס, איום, תחבולה ותרמית. על הטענה להראות קשר בין ההתנהגות הפסולה לבין הוראת הצוואה.

לגבי טעות, סעיף 30(ב) קובע הסדר נפרד: אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה אלמלא הטעות, בית המשפט יתקן את ההוראה בהתאם; אם לא ניתן לעשות זאת, ההוראה בטלה. זאת בשונה מטעות סופר או טעות תיאור שניתן לתקן לפי סעיף 32.

יש לבחון גם את סעיף 31: אם חלפה שנה מאז שאונס, איום, השפעה בלתי הוגנת או תחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מאז שנודע לו על תרמית או טעות, והיה בידו לבטל את הצוואה ולא עשה זאת אותו פגם לא ישמש עוד לביטול ההוראה או לתיקונה.

טענת זיוף מחייבת בירור של אותנטיות המסמך או החתימה. כאשר מתעוררת מחלוקת כזאת, עשויים להיות רלוונטיים מסמך המקור, דוגמאות חתימה ועדויות, ולעיתים גם בדיקת מומחה להשוואת כתבי יד.

צוואה מאוחרת או ביטול הצוואה

לפי סעיף 36, מצווה רשאי לבטל צוואה בדרכים הקבועות בחוק. צוואה חדשה אינה מבטלת בהכרח את הקודמת כולה: בהיעדר ביטול מפורש, נבחנת הסתירה בין הוראותיהן, וייתכן שהחדשה רק מוסיפה על הקודמת.

כאשר מתגלית צוואה נוספת, צריך לבדוק את תוקפה, את היחס בין המסמכים ואת הצורך בהגשת בקשה לקיומה. עצם מציאת מסמך הנושא תאריך מאוחר אינה מסיימת את הבירור. בצוואות הדדיות יש לבחון גם את ההסדר המיוחד שבסעיף 8א לחוק.

על מי מוטל נטל ההוכחה?

ככלל, כאשר הצוואה תקינה מבחינה צורנית, המתנגד נדרש להוכיח את עילת הפסלות שעליה הוא מסתמך. טענות כלליות על יחסים משפחתיים קשים או על חלוקה מפתיעה אינן מחליפות ראיות.

כאשר נפל פגם המחייב שימוש בסעיף 25, מבקש הקיום נדרש לעמוד בתנאים לקיום הצוואה למרות הפגם. זהו מצב שונה מצוואה תקינה על פניה.

גם בהשפעה בלתי הוגנת יש להבחין בין נטל השכנוע לבין נטל הבאת הראיות. בהתאם להלכת מרום, בנסיבות המתאימות עשויה לקום חזקה עובדתית שתעביר למבקש הקיום את נטל הבאת הראיות לסתירתה; נטל השכנוע בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת נותר על המתנגד.

אילו ראיות כדאי לאתר?

התנגדות מבוססת מתחילה בסדר כרונולוגי ברור: מתי נערכה הצוואה, מה היה מצבו של המצווה באותה תקופה, מי טיפל בו ומי היה מעורב בהכנת המסמך.

בין הראיות העשויות לסייע:

  • הצוואה שהוגשה לקיום, צוואות נוספות וטיוטות רלוונטיות.

  • רשומות רפואיות סמוכות למועד עריכת הצוואה.

  • עדויות של עדי הצוואה, עורך הדין, מטפלים ואנשים שפגשו את המצווה.

  • תכתובות ותיעוד חוקי המלמדים על הקשרים המשפחתיים, על מסירת הוראות ועל נסיבות החתימה.

  • מסמכים המתייחסים לטענה מסוימת, כגון דוגמאות חתימה כשנטען לזיוף.

הגישה למסמכים רפואיים ולחומרים אחרים כפופה לדין, ולעיתים נדרש צו שיפוטי לקבלתם. חשוב לשמור על המקור ועל ההקשר המלא של התיעוד. צילום מסך חלקי או תיאור של שיחה מפי מי שלא נכח בה אינם שקולים בהכרח לראיה ישירה ומלאה.

כיצד מגישים התנגדות ומה קורה לאחר מכן?

תקנה 19(א) לתקנות הירושה מחייבת כתב התנגדות המפרט את נושא ההתנגדות ונימוקיה, בצירוף המסמכים שעליהם היא מבוססת. העובדות טעונות אימות בתצהיר. יש לצרף קבלה על תשלום האגרה וייפוי כוח כאשר קיים ייצוג, ולהמציא את כתב ההתנגדות לבעלי הדין.

לפי סעיף 67א(א)(1) לחוק ותקנה 20, הגשת התנגדות לבקשה היא עילה להעברת התיק לבית המשפט המוסמך. במסלול הרגיל מדובר בבית המשפט לענייני משפחה. תקנה 21 קובעת שמבקש צו הקיום נרשם כתובע והמתנגד כנתבע; הכותרות הדיוניות אינן קובעות לבדן מי נושא בנטל ההוכחה בכל טענה.

בהמשך עשויים להתקיים גילוי מסמכים, מינוי מומחה, הגשת עדויות וחקירת עדים, בהתאם להחלטות בית המשפט. אם קיים צורך לשמור על נכסי העיזבון במהלך הבירור, ניתן לבחון בקשה לסעד מתאים, לרבות אמצעי שמירה לפי סעיף 77 לחוק, כל עוד לא מונה מנהל עיזבון. אמצעים אלה טעונים החלטה שיפוטית ואינם נובעים אוטומטית מעצם ההתנגדות; בית המשפט רשאי לנקוט אותם גם מיוזמתו.

מה עושים אם כבר ניתן צו קיום צוואה?

סעיף 72 לחוק הירושה מאפשר, בתנאים הקבועים בו, לבקש תיקון או ביטול צו על סמך עובדות או טענות שלא היו לפני נותן הצו בעת נתינתו. יש להסביר מה התגלה, מתי נודע הדבר ומדוע לא הועלה קודם.

לשיהוי עשויה להיות משמעות, במיוחד כאשר ניתן היה להעלות את הטענה מוקדם יותר. בקשה לביטול אינה תחליף אוטומטי לערעור על הכרעה שיפוטית שכבר דנה בטענה ודחתה אותה.

כאשר כבר בוצעו פעולות מכוח הצו, עשויות להתעורר שאלות נוספות. סעיף 73 מגן, בתנאים הקבועים בו, על מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה בהסתמך על צו שהיה תקף. זו סיבה נוספת לבדוק את מצב התיק והנכסים ללא דיחוי.

שאלות נפוצות

האם אפשר להתנגד רק משום שאחד הילדים קיבל הכול?

לא די בכך. חלוקה לא שוויונית עשויה להיות חלק מהנסיבות שנבחנות, אך נדרשת עילה משפטית לפסילת הצוואה או הוראה מתוכה.

האם צוואה שנערכה אצל עורך דין או נוטריון חסינה מהתנגדות?

לא. ניתן לבחון את כשירות המצווה, את רצונו החופשי ואת יתר דרישות הדין גם בצוואה כזאת. המשקל של אופן העריכה ושל התיעוד ייבחן לפי נסיבות המקרה.

האם קבלת ההתנגדות מבטיחה שהמתנגד יירש?

לא בהכרח. יש לבדוק אם קיימת צוואה אחרת תקפה, אם נפסלה רק הוראה מסוימת ומהן זכויות היורשים. סעיף 38 מאפשר, בתנאים הקבועים בו, להותיר חלקים אחרים של הצוואה בתוקף.

כמה זמן נמשך ההליך ומה העלות?

אין משך אחיד. היקף המחלוקת, מספר העדים והצורך במומחים משפיעים על משך הבירור ועל עלותו. מעבר לאגרה ולשכר הטרחה, עשויות להיות הוצאות מומחה וכן חיוב בהוצאות משפט. אין להניח שהעיזבון יישא בכל הוצאות הצדדים.

בדיקה משפטית לפני הגשת התנגדות

הצעד הראשון הוא לקרוא את הצוואה, לבדוק את המועד להגשת ההתנגדות ולחבר בין כל טענה לבין הראיות שיכולות לתמוך בה. בדיקה כזאת מאפשרת להעריך אם קיימת עילה ממשית, אילו מסמכים חסרים ומהו ההליך הנכון.

לבדיקה פרטנית של צוואה ושל האפשרות להתנגד לקיומה, ניתן לפנות למשרדנו עם הצוואה, ההודעה על בקשת הקיום והמסמכים הרלוונטיים שברשותכם.

המאמר הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי המתחשב בנסיבות המקרה ובדין החל עליו.

המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי פרטני.

להעמקה

מאמרים קשורים

לכל המאמרים ←
צור איתנו קשר בוואטסאפ