עורך דין וטוען רבני – מה היתרון?

עורך דין וטוען רבני – מה היתרון? המדריך המלא לאסטרטגיה משולבת בגירושין

אחד הרגעים המבלבלים ביותר עבור אדם הניצב בפני פירוק התא המשפחתי, הוא רגע בחירת הייצוג המשפטי. החיפוש אחר איש המקצוע שילווה אתכם בתקופה הסוערת של חייכם מעלה שאלות רבות, כאשר אחת המרכזיות שבהן היא: "האם אני צריך עורך דין, או שאולי עדיף לי לקחת טוען רבני?"

כדי לענות על השאלה הזו, עלינו להבין תחילה את ה"אנומליה" (החריגוּת) של מערכת המשפט הישראלית. במדינת ישראל, דיני המעמד האישי מתנהלים בין שתי מערכות שונות. מן הצד האחד, עומד בית המשפט לענייני משפחה – מערכת אזרחית המבוססת על חקיקת הכנסת ופסיקות בית המשפט העליון. מן הצד השני, ניצב בית הדין הרבני – מערכת דתית ממלכתית, שסמכותה נקבעת בחוק ובעניינים הלכתיים נסמכת גם על התלמוד, ה"שולחן ערוך" ומקורות המשפט העברי.

כאשר מתנהל סכסוך גירושין, ובמקרים שבהם מתעוררת תחרות סמכויות, התיק שלכם עשוי להתפצל בין שתי הערכאות הללו. חלוקת הרכוש וסוגיות הנוגעות לילדים עשויות להתנהל בבית המשפט או, בהתקיים תנאי הסמכות הקבועים בדין, בבית הדין הרבני; בעוד שתביעת הגירושין עצמה (הגט) ודיון הכתובה מתנהלים בבית הדין הרבני.

במציאות מפוצלת זו, צמח בשנים האחרונות מודל ייצוג משולב: שילוב הרמוני של עורך דין וטוען רבני תחת קורת גג אחת. במאמר מקיף ומעמיק זה נפרק את היתרונות של מודל זה לגורמים. נבין מהם ההבדלים המהותיים בין המקצועות, נראה כיצד טיעון שעובד בבית משפט עלול לפגוע בתיק ברבנות, ונגלה מדוע המודל הקיים במשרדנו עשוי להעניק יתרון אסטרטגי, משפטי וכלכלי.

מורה נבוכים: עורך דין לעומת טוען רבני

כדי להבין את היתרון שבשילוב, עלינו לשרטט קווים לדמותם של שני אנשי המקצוע:

מהו עורך דין לענייני משפחה?

עורך דין הוא משפטן שהוסמך על ידי לשכת עורכי הדין ופועל מכוח החוק הישראלי. זירת פעולה מרכזית שלו היא בית המשפט האזרחי. עורך דין העוסק בדיני משפחה מכיר את חוק יחסי ממון, את הפסיקה בנושא מזונות ילדים (כדוגמת פסק דין בע"מ 919/15), ועשוי להידרש גם לדיני חברות ולאקטוארים לצורך בירור נכסים, פנסיות ונכסי קריירה.

עורך הדין מוסמך להופיע גם בבית הדין הרבני. אולם, כאשר הוא אינו עוסק באופן שוטף בדין הרבני, השפה ההלכתית עשויה להיות פחות מוכרת לו. הוא עשוי להגיע לרבנות חמוש בפסיקות של בית המשפט העליון, אך לגלות שבסוגיות הלכתיות נדרש להתמודד גם עם כללים ומקורות שונים מאלו הנהוגים בבית המשפט האזרחי.

מהו טוען רבני?

טוען רבני הוא איש מקצוע בעל הכשרה במשפט העברי המחזיק ברישיון שניתן על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול. הוא עבר הכשרה מקיפה ובחינות בדיני אישות, דיני ממונות (חושן משפט) וסדרי הדין של בית הדין.

הטוען הרבני הוא "שחקן בית" ברבנות. הוא יודע כיצד לבסס טענות ועילות גירושין הלכתיות ("מעשה כיעור", "מאיס עלי", "מורדת"), מכיר את דיני העדות והראיות במשפט העברי ואת האופן שבו בית הדין עשוי לבחון עדים וראיות מודרניות, ויודע כיצד לבסס טענות לזכאות לכתובה או, מנגד, טענות לפטור ממנה – בהתאם לעובדות ולדין. אולם, החיסרון שלו הוא שסמכותו מוגבלת: טוען רבני (שאינו גם עורך דין) אינו רשאי לייצג לקוחות בבית המשפט לענייני משפחה מכוח רישיון הטוען הרבני.

הסכנה הגדולה: הפיצול והקריסה האסטרטגית

זוגות רבים מבינים את הצורך במומחים לשתי המערכות, ונוקטים בטקטיקה שנראית במבט ראשון הגיונית: הם שוכרים עורך דין אזרחי שייצג אותם בבית המשפט לענייני משפחה, ושוכרים בנפרד טוען רבני שייצג אותם בבית הדין הרבני.

אלא שטקטיקה זו עלולה ליצור קושי משפטי ואסטרטגי אם אין תיאום מלא בין המייצגים. להלן הסיבות:

1. יד ימין לא מסונכרנת עם יד שמאל: ניהול הליך משפטי חייב להיות הרמוני. כאשר שני אנשי מקצוע שונים מנהלים את החזיתות, טענה שטוען עורך הדין בבית המשפט עלולה לשמש כראיה או כ"הודאת בעל דין" כנגד הלקוח בבית הדין הרבני.

2. סתירות בכתבי הטענות: נניח שעורך הדין מגיש תביעה בבית המשפט וטוען בשם האישה: "הפסקתי לאהוב אותו, אין בינינו קשר ולכן אבקש לפרק את השיתוף בדירה". בית המשפט עשוי לבחון את הטענה בהקשר הרכושי. אולם, אם הבעל ייקח את הפרוטוקול הזה ויגיש אותו לבית הדין הרבני, האמירה עשויה לקבל משמעות במסגרת הדיון בטענות הנוגעות לפירוד, ל"מורדת", למזונות אישה או לכתובה. אין מדובר בתוצאה אוטומטית, והכול תלוי בנסיבות ובעילות הנטענות; אך טוען רבני שעובד בנפרד יתקשה לתקן סתירה שכבר נוצרה בכתבי הטענות.

3. עלויות כפולות: תשלום לשני משרדים שונים – אחד עבור עורך הדין והשני עבור הטוען הרבני – עשוי לייקר את הוצאות שכר הטרחה של הלקוח.

היתרון המעשי: עורך דין וטוען רבני תחת קורת גג אחת

כדי לצמצם את הסיכון לחוסר תיאום ולספק ללקוח מעטפת משפטית רחבה, נולד המודל של שילוב עורך דין וטוען רבני.

במשרד עורכי הדין עובדיה-שוירץ, פיתחנו את המודל הזה במסגרת עבודה משותפת והדוקה. המשרד פועל כשותפות המשלבת את עו"ד ליאור עובדיה, עורך דין לענייני משפחה העוסק בליטיגציה אזרחית, יחד עם עו"ד וטוען רבני יהושע שוירץ, המחזיק בשני הרישיונות – גם עורך דין וגם טוען רבני מוסמך.

הנה הפירוט המלא של היתרונות שמודל זה מעניק לכם בתיק הגירושין:

1. תכנון נכון של "מרוץ הסמכויות"

בישראל, עשויה להיות משמעות ממשית לעיתוי פתיחת ההליכים, אך אין כלל אוטומטי שלפיו "הכול הולך אחר ההתחלה". שאלת הסמכות נקבעת לפי סוג ההליך, הערכאה שאליה הוגש, כללי הכריכה, כנותה והדין החל. במקרים המתאימים, מי שמקדים ומגיש הליך כדין עשוי להשפיע על הערכאה שתדון בחלק מן הסוגיות.

כאשר אתם מיוצגים על ידי משרד המשלב עורך דין וטוען רבני, אנו מנתחים את הנתונים הכלכליים והאישיים שלכם כבר בתחילת הדרך ובוחנים: איזו ערכאה מוסמכת לדון בכל סוגיה, ומהן ההשלכות האסטרטגיות של כל מסלול? גם כאשר ענייני הרכוש נדונים בבית הדין הרבני, חוק יחסי ממון חל ככלל גם שם, אלא אם בעלי הדין הסכימו לפני בית הדין להתדיין לפי הדין הדתי. לכן, הבחירה בערכאה אינה שאלה של "חוק אזרחי או דין תורה" בלבד, אלא החלטה מורכבת של סמכות, דין, ראיות ואסטרטגיה.

2. אסטרטגיה אחת, מצמצמת סתירות

כאשר אותו משרד כותב גם את התביעות לבית המשפט וגם את התביעות לבית הדין הרבני, הסיכון לסתירות מצטמצם. כל מילה נשקלת בזהירות. הטוען הרבני במשרדנו בוחן כל בקשה אזרחית כדי לוודא שאינה פוגעת בטענות הנוגעות לכתובה, ועורך הדין האזרחי מוודא שטיעון הלכתי ברבנות אינו יוצר סתירה ביחס לטענות הרכושיות והפיננסיות. כך ניתן לנהל את שתי החזיתות בצורה מתואמת.

3. שפת האולמות: לדבר הלכה, לחקור באזרחית

זהו אולי היתרון הבולט ביותר באולם הדיונים. כאשר עורך דין וטוען רבני מופיעים יחדיו ברבנות, הדינמיקה משתנה.

הטוען הרבני פונה לדיינים בשפה ההלכתית הרלוונטית: הוא עשוי להסתמך על ספרות השו"ת, פסיקות הלכתיות ועל השולחן ערוך, בהתאם לסוגיה הנדונה. כאשר מגיע שלב חקירת העדים או הצגת מסמכים פיננסיים מורכבים, מפעיל המשרד גם כלי ליטיגציה וחקירה מן המשפט האזרחי. השילוב בין בקיאות הלכתית לבין ניסיון בליטיגציה מאפשר להציג את התיק באופן רחב ומותאם לאופי ההליך.

4. חסכון כלכלי משמעותי

כפי שציינו, שכירת שני אנשי מקצוע ממשרדים שונים עשויה לייקר את ההוצאות. כאשר אתם שוכרים משרד המשלב עורך דין וטוען רבני, אתם מתקשרים עם משרד אחד ("One Stop Shop"). התיאום, הפגישות והעבודה המשותפת מתבצעים פנימית בתוך המשרד, דבר שעשוי לחסוך עלויות וזמן תיאום בין מייצגים שונים.

מקרים מהשטח – עורך דין מול שילוב של טוען רבני

כדי להמחיש את היתרון, נבחן שני תרחישים נפוצים:

תרחיש א': תביעת הכתובה

הבעל עזב את הבית. בבית המשפט, עורך דין אזרחי עשוי לסיים את עניין חלוקת הרכוש באופן שווה (50/50). אולם, כשהזוג מגיע לרבנות לדיון בכתובה בסך 400,000 ש"ח, עורך הדין עלול לטעון: "חילקנו חצי-חצי, אין צורך בכתובה".

בית הדין לא יסתפק בהכרח בטענה זו. חלוקת רכוש אזרחית אינה מבטלת אוטומטית את הזכויות לפי הכתובה. עם זאת, שאלות של כפל זכויות, קיזוז והיחס בין איזון המשאבים לבין חיוב הכתובה נבחנות לפי הדין ונסיבות המקרה. שילוב של עורך דין וטוען רבני מאפשר לבחון הן את הזכות לכתובה והן את הטענות האפשריות לפטור או לקיזוז, בהתאם לעובדות ולדין.

תרחיש ב': סרבנות גט

אישה שבעלה מסרב לתת לה גט עשויה לשקול, בין היתר, גם הליכים אזרחיים. הגשת תביעת נזיקין בגין סרבנות גט עשויה לעורר בבית הדין שאלות הלכתיות הנוגעות לחשש ל"גט מעושה" כאשר מופעל לחץ כלכלי, ולכן היא מחייבת בחינה ותיאום זהירים. אין משמעות הדבר שבית הדין יסרב אוטומטית לסדר את הגט.

צוות המשלב עורך דין וטוען רבני יבחן את מכלול האפשרויות. בבית הדין ניתן לבסס, כאשר קיימת לכך תשתית, עילת חיוב בגט ולבקש את האמצעים המותרים בדין, לרבות במקרים המתאימים צווי הגבלה והרחקות דרבנו תם. במקביל, כל צעד במישור האזרחי יישקל בתיאום ובהתחשב בהשלכותיו האפשריות על הליך הגט.

שאלות ותשובות בנושא עורך דין וטוען רבני

האם יש הבדל במחיר בין שכר טרחה של עורך דין לטוען רבני?

אין תעריף מחייב בחוק, והמחיר מושפע מניסיון, מורכבות התיק ומספר הדיונים. שכר טרחה למשרד המעניק ייצוג משולב (גם אזרחי וגם רבני) במסגרת אחת עשוי להיות משתלם וחסכוני יותר מאשר שכירת שני משרדים נפרדים במקביל, אך הדבר תלוי בהיקף הייצוג ובהסכם שכר הטרחה.

האם טוען רבני יכול לייצג אותי גם בבית המשפט לענייני משפחה?

טוען רבני שאין לו גם רישיון של עורך דין, אינו רשאי לייצג בבית משפט אזרחי מכוח רישיון הטוען הרבני. זו הסיבה שהמודל במשרדנו מעניק גמישות: עו"ד יהושע שוירץ מחזיק בשני הרישיונות, ויחד עם עו"ד ליאור עובדיה ניתן לייצג הן בבית הדין הרבני והן בערכאות האזרחיות, בהתאם לסוג ההליך והסמכות.

אנחנו מסכימים על הגירושין, האם אני עדיין צריך טוען רבני?

אם יש הסכמה מלאה ואתם חותמים על הסכם גירושין כולל, ניתן לאשרו בערכאה המוסמכת בהתאם לדין, ואת הגט עצמו מסדר בית הדין הרבני. עם זאת, לניסוח ההסכם – במיוחד סעיפים הנוגעים לכתובה ולמזונות אישה – עשויה להיות משמעות גם בבית הדין. בחינה של ההסכם בעין של טוען רבני עשויה לצמצם מחלוקות ועיכובים מיותרים ברגע האמת.

האם אפשר להתחיל עם עורך דין רגיל ולהוסיף טוען רבני רק לדיון הכתובה?

טכנית זה אפשרי, אך מבחינה אסטרטגית הדבר עלול להיות מורכב. דיון הכתובה נשען על העובדות והכתבים שהוגשו לאורך כל התיק, מהיום הראשון. אם נוצרה טעות או סתירה בכתבי הטענות הראשוניים, גם טוען רבני מנוסה עלול להתקשות לתקן את הנזק בשלב מאוחר.

סיכום

מערכת המשפט המשפחתית בישראל היא זירה סבוכה שאינה סולחת על טעויות. כאשר השאלה היא "את מי לשכור למערכה?", אין תשובה אחידה המתאימה לכל תיק. עם זאת, כאשר ההליך משלב סוגיות אזרחיות והלכתיות, מודל העבודה המשלב עורך דין וטוען רבני עשוי להעניק יתרון משמעותי: ראייה מרחבית, היכרות עם שתי השפות המשפטיות ותיאום בין ההליכים המתנהלים בערכאות השונות.

רגע לפני שאתם מקבלים החלטות גורליות או מגישים תביעות פזיזות, אנו מזמינים אתכם לפנות למשרד עורכי הדין עובדיה-שוירץ. בואו לפגישת ייעוץ דיסקרטית, בה נבחן את התיק שלכם גם בעין אזרחית וגם בעין הלכתית. השותפות הייחודית במשרדנו מאפשרת לבנות אסטרטגיה מתואמת, התפורה למידותיכם ולנסיבות התיק, וללוות אתכם בהליכים המתנהלים בשתי הערכאות.