דלגו לתוכן

מאמר מקצועי

שינוי צוואה הדדית לאחר פטירת בן הזוג: מתי הצוואה החדשה לא תהיה תקפה?

האם בן זוג שנותר בחיים יכול לערוך צוואה חדשה ולשנות צוואה הדדית לאחר פטירת בן זוגו? פסק דין של בית המשפט המחוזי מלמד שלא די לכתוב בצוואה החדשה שהשינוי מתייחס רק ל"חלק שלי". כאשר לא בוצעה הסתלקות כדין מעיזבון בן הזוג או לא הושב הרכוש שהתקבל ממנו, הצוואה המאוחרת…

8.11.2026עו״ד ליאור עובדיהזמן קריאה: 8 דקות

צוואה הדדית נערכת בדרך כלל מתוך הסתמכות של כל אחד מבני הזוג על כך שהאחר יכבד לאחר פטירתו את ההסכמות שנקבעו ביניהם. לכן, כאשר אחד מבני הזוג נפטר והאחר מבקש לאחר מכן לערוך צוואה חדשה ולשנות את החלוקה שנקבעה בצוואה ההדדית, לא די בעצם העובדה שהצוואה החדשה נערכה כדין.

פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעמ"ש 16973-01-24 ממחיש היטב את הקושי. בית המשפט דחה ערעור של בן שביקש לקיים צוואה מאוחרת שערכה אמו לאחר פטירת אביו, וקבע כי מאחר שהאם לא עמדה בתנאים הנדרשים לצורך חזרה מן הצוואה ההדדית, לא ניתן היה לתת תוקף לצוואתה המאוחרת.

ההורים ערכו צוואה הדדית, ולאחר פטירת האב האם שינתה את החלוקה

בני הזוג היו הורים לשישה ילדים. בשנת 2009 הם ערכו צוואה הדדית, שבמסגרתה נקבע כי לאחר פטירת אחד מהם יעבור עיזבונו לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר פטירת שניהם יחולק העיזבון בין חמישה מילדיהם בשיעורים שנקבעו בצוואה. אחד הילדים לא היה אמור לקבל דבר.

הצוואה כללה גם הוראות מפורשות שנועדו להגביל את האפשרות של בן הזוג שנותר בחיים לשנות לאחר מכן את החלוקה. נקבע כי ההורשה לבן הזוג שנותר נעשית מתוך הסתמכות שהוא לא ישנה את הוראות צוואתו ולא יעביר את מה שירש בדרך הסותרת את ההסכמות המקוריות. עוד נקבע כי שינוי עתידי יהיה כפוף למגבלות החלות על צוואה הדדית.

לאחר פטירת הבעל בשנת 2015 ערכה האישה בשנת 2016 צוואה חדשה. בצוואה המאוחרת היא ביקשה לשנות את החלוקה ביחס לחלקה שלה בלבד, ולהוריש את מלוא רכושה לבן אחד, בין היתר משום שלדבריה הוא טיפל בה יותר מיתר ילדיה. עם זאת, היא השאירה את זכויות בעלה המנוח בדירה ובקרקעות בהתאם לחלוקה שנקבעה בצוואה ההדדית.

על פני הדברים ניתן היה לחשוב שהאם אינה פוגעת ברצונו של האב, משום שהיא משנה רק את אופן חלוקת החלק שלה. אלא שבית המשפט קבע שהשאלה אינה רק איזה חלק ביקשה האם לשנות, אלא האם בכלל עמדה בתנאים שקובע החוק לצורך חזרה מצוואה הדדית לאחר פטירת בן הזוג.

מה קובע סעיף 8א לחוק הירושה?

סעיף 8א לחוק הירושה מסדיר את מעמדן של צוואות הדדיות ואת הדרך שבה ניתן לבטלן או לשנותן. כאשר שני בני הזוג עדיין בחיים, מי שמבקש לבטל את צוואתו צריך למסור לבן הזוג האחר הודעה בכתב, ובעקבות ההודעה מתבטלות הצוואות ההדדיות של שניהם.

המצב שונה לאחר פטירת אחד מבני הזוג. אם העיזבון של בן הזוג הראשון עדיין לא חולק, בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לחזור בו מן הצוואה ההדדית צריך להסתלק מכל מנה או חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל מכוח הצוואה ההדדית, בהתאם למגבלות שבסעיף 8א. אם העיזבון כבר חולק, עליו להשיב לעיזבון את מה שקיבל, ואם השבה בעין אינה אפשרית או סבירה, להשיב את שוויו. החוק מאפשר לבני הזוג לקבוע בצוואה הדדית הוראה אחרת, אולם צריך שאכן תהיה הוראה ברורה המשנה את ברירת המחדל שקבע המחוקק. הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג בטלה. כאשר מדובר בצוואות שנערכו לפני תיקון מס' 12 משנת 2005, נדרשת בחינה נפרדת של הדין החל, ואין להחיל עליהן אוטומטית את ההסדר המתואר.

במקרה שנדון, המערער ניסה לטעון שהצוואה ההדדית עצמה קבעה מנגנון אחר, ולכן האם הייתה רשאית לשנות את צוואתה ביחס לחלק שלה. בית המשפט המחוזי דחה את הטענה.

לא כל סנקציה בצוואה היא דרך חלופית לביטולה

הצוואה ההדדית כללה הוראה שלפיה אם בן הזוג שנותר בחיים יסטה מהוראות הצוואה, יחולו הוראות סעיף 8א לחוק הירושה, ובמקרה של שינוי לטובת אחד הילדים יחולו גם הוראות נוספות ביחס לחלוקת עיזבון בן הזוג שנפטר.

הבן טען כי מדובר ב"הוראה אחרת" המאפשרת למעשה לשנות את הצוואה בדרך שונה מהדרך הקבועה בחוק. בית המשפט לא קיבל זאת. הוא קבע כי אותה הוראה אינה מחליפה את הדרישות הקבועות בסעיף 8א, אלא מוסיפה עליהן תנאי נוסף. במילים אחרות, קודם צריך לעמוד בתנאים שקובע החוק, כלומר להסתלק מן העיזבון או להשיב את מה שהתקבל ממנו, ורק לאחר מכן נכנסות לתמונה ההוראות הנוספות שנקבעו בצוואה.

זהו אחד המסרים החשובים של פסק הדין. כאשר בני זוג מבקשים לסטות מההסדר שקובע החוק, יש לנסח זאת בצורה ברורה ומפורשת. בית המשפט לא ימהר להסיק מניסוח כללי או מסנקציה שנקבעה בצוואה כי בני הזוג התכוונו ליצור מנגנון חדש לחלוטין לביטולה.

האם מספיק לכתוב בצוואה החדשה "אני משנה רק את החלק שלי"?

גם כאן התשובה הייתה שלילית. בצוואה החדשה כתבה האם במפורש שהיא מודעת לכך שהיא משנה את הצוואה ההדדית, אך עושה זאת "ביחס לחלקי בלבד". אלא שבית המשפט קבע כי אמירה כזו אינה שקולה להסתלקות מעיזבון בעלה המנוח.

הסתלקות מירושה היא פעולה משפטית פורמלית. החוק דורש הודעה בכתב לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, בהתאם לנסיבות, ובה יש לפרט את ההסתלקות כנדרש. לא די בהצהרה כללית בצוואה, לא די בכך שבן משפחה יודע על הכוונה, ולא די בכך שהמצווה אומרת שהיא אינה נוגעת בחלקו של בן הזוג שנפטר.

במקרה זה לא הייתה מחלוקת שהאם לא הגישה הודעת הסתלקות בתצהיר לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לפני שערכה את הצוואה החדשה. בית המשפט הסתמך גם על פסיקה קודמת שלפיה הסתלקות שלא נעשתה בדרך הפורמלית הקבועה בחוק אינה בעלת תוקף.

למעשה, גם תוכנה של הצוואה המאוחרת לא התיישב עם טענה להסתלקות. האם ביקשה להשאיר הוראות בנוגע לאופן שבו יחולק חלקו של בעלה המנוח, ואילו אדם שהסתלק מעיזבון נחשב, ביחס לחלק שממנו הסתלק, כאילו לא היה יורש מלכתחילה.

ואם העיזבון כבר חולק?

בית המשפט בחן גם את האפשרות ההפוכה, שלפיה עיזבון הבעל כבר חולק לפני עריכת הצוואה החדשה. במצב כזה, סעיף 8א מחייב את בן הזוג שנותר בחיים להשיב את מה שקיבל מעיזבון בן הזוג שנפטר.

אלא שגם תנאי זה לא הוכח. המערער לא הראה שהאם השיבה לעיזבון את מה שקיבלה ממנו, ואף לא הציג תשתית מספקת ביחס למה קיבלה ומה עשתה בו. בית המשפט הדגיש שהנטל להוכיח את העובדות הדרושות לצורך קיום צוואה חדשה הסוטה מצוואה הדדית מוטל על מי שמבקש לקיים את הצוואה המאוחרת.

לכן, בין אם העיזבון טרם חולק ובין אם כבר חולק, האם לא עמדה בתנאי הנדרש: היא לא הסתלקה כדין ולא הוכח כי השיבה לעיזבון את שקיבלה ממנו.

ומה אם זה באמת היה רצונה של האם?

זו אולי השאלה הקשה ביותר בתיק. המערער טען כי גם אם האם לא עמדה באופן פורמלי בדרישות החוק, צריך היה לבחון את רצונם האמיתי של ההורים ואת האופן שבו הם עצמם הבינו את הצוואה ההדדית.

בית המשפט דחה גם טענה זו. נקבע כי נקודת המוצא לפרשנות צוואה היא לשון הצוואה עצמה. במקרה הנדון, מהצוואה ההדדית עלה שהמנוחים הבינו כי ככלל לא ניתן לשנותה, וכי שינוי לאחר מכן כפוף להוראות סעיף 8א לחוק הירושה.

בית המשפט הוסיף הערה משמעותית במיוחד לגבי צוואות הדדיות: כאשר אחד מבני הזוג כבר נפטר, פרשנות הצוואה צריכה להביא בחשבון גם את הצורך להגן על רצונו של בן הזוג שנפטר ראשון. לא ניתן עוד לשאול אותו מה היה מסכים לשנות אילו היה בחיים, ולכן יש חשיבות מיוחדת לנוסח שנקבע בצוואה המשותפת.

עוד נקבע כי אין לקבל טענה שלפיה בני הזוג לא הכירו את מלוא משמעותו של סעיף 8א. הצוואה הפנתה במפורש לסעיף זה, והראיות לימדו שעורכת הצוואה הסבירה לבני הזוג את משמעותה של צוואה הדדית ואת המגבלות על שינוי שלה. משכך, העובדה שהאם ביקשה לאחר מכן לחלק את רכושה אחרת אינה יכולה לגבור על התנאים שקיבלה על עצמה בצוואה ההדדית.

התוצאה: הצוואה המאוחרת לא קוימה

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור והותיר על כנה את התוצאה שלפיה אין לקיים את צוואתה המאוחרת של האם. המערער חויב גם בהוצאות הערעור בסך 15,000 ש"ח.

פסק הדין מלמד עד כמה חשוב להבין את המשמעות של צוואה הדדית לפני שחותמים עליה. צוואה הדדית מעניקה לבני הזוג ודאות והגנה על ההסכמות ביניהם, אך אותה הסתמכות עלולה להגביל משמעותית את יכולתו של בן הזוג שנותר בחיים לשנות את חלוקת הרכוש בעתיד.

מי שמבקש לאחר פטירת בן זוגו לערוך צוואה חדשה אינו יכול להניח שדי בכך שישנה רק את "החלק שלו". עליו לבדוק מה קובעת הצוואה ההדדית, האם היא כוללת מנגנון מיוחד לשינוי, האם העיזבון כבר חולק, האם נדרשת הסתלקות או השבה, ומהן הפעולות שיש לבצע עוד לפני עריכת הצוואה החדשה.

שאלות נפוצות

האם אפשר לשנות צוואה הדדית לאחר פטירת בן הזוג?

אפשר, אבל לא באופן חופשי. לאחר פטירת אחד מבני הזוג חלים התנאים הקבועים בסעיף 8א לחוק הירושה, אלא אם הצוואה ההדדית עצמה קובעת הסדר אחר באופן ברור. לפני חלוקת העיזבון נדרשת בדרך כלל הסתלקות מן הזכויות בעיזבון, ולאחר חלוקתו נדרשת השבה של מה שהתקבל.

האם בן הזוג שנותר יכול לשנות רק את החלק שלו?

לא בהכרח. עצם האמירה שהשינוי חל רק על רכושו של בן הזוג שנותר בחיים אינה פוטרת אותו מהחובות הנובעות מן הצוואה ההדדית. זה בדיוק אחד הדברים שנדחו בפסק הדין.

האם מספיק לכתוב בצוואה החדשה שאני מוותר על חלקי בעיזבון של בן הזוג?

לא. הסתלקות מעיזבון צריכה להיעשות בדרך הקבועה בחוק. בית המשפט הדגיש כי הצהרה בצוואה המאוחרת אינה מחליפה הודעת הסתלקות כדין.

מה קורה אם כבר קיבלתי רכוש מהעיזבון?

במקרה כזה, מי שמבקש לחזור בו מהצוואה ההדדית עשוי להידרש להשיב את מה שקיבל לעיזבון, ואם לא ניתן להשיב אותו בעין, להשיב את שוויו, בכפוף לתנאי החוק ולנוסח הצוואה הספציפית.

האם אפשר לקבוע בצוואה ההדדית מראש דרך אחרת לשנות אותה?

כן. סעיף 8א מאפשר לבני הזוג לקבוע "הוראה אחרת", אולם עליה להיות מנוסחת באופן ברור. פסק הדין מלמד שבית המשפט לא ישלים לבני הזוג מנגנון ביטול שלא נכתב במפורש ולא יסיק אותו מסעיפים עמומים.

למה חשוב במיוחד הניסוח בצוואה הדדית?

מפני שלאחר פטירת אחד מבני הזוג אי אפשר לברר את רצונו מחדש. בית המשפט נדרש להגן גם על ההסתמכות של מי שנפטר ראשון, ולכן למילים שנכתבו בצוואה יש משקל רב מאוד.

צוואה הדדית מחייבת תכנון לטווח ארוך

במשרד עורכי הדין עובדיה-שוירץ אנו עוסקים בעריכת צוואות, בצוואות הדדיות, בהתנגדויות לצוואות ובהליכים הנוגעים לפרשנותן ולקיומן. בצוואה הדדית יש חשיבות מיוחדת לניסוח מדויק של האפשרות לשנות את הצוואה בעתיד, משום שטעות שנראית שולית בזמן החתימה עלולה להפוך לאחר פטירת אחד מבני הזוג למחלוקת בין היורשים ואף להביא לפסילת צוואה מאוחרת.

כאשר כבר קיימת צוואה הדדית ואחד מבני הזוג מבקש לשנותה, נכון לבחון את המצב המשפטי לפני עריכת צוואה חדשה ולבצע, במידת הצורך, את פעולת ההסתלקות או ההשבה הנדרשת. צוואה חדשה שנערכת בלי לבדוק את המגבלות של הצוואה ההדדית עלולה שלא להשיג את מטרתה.

המאמר נועד להציג מידע משפטי כללי בלבד. אין באמור בו משום ייעוץ משפטי, חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ פרטני, ויש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות.

המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי פרטני.
צור איתנו קשר בוואטסאפ