כושר השתכרות בבית הדין הרבני – האם ניתן לחייב מזונות לפי פוטנציאל הכנסה?

מהו כושר השתכרות בהליך מזונות?

"כושר השתכרות" הוא מונח המתאר את ההכנסה שאדם מסוגל, לכאורה, להפיק מעבודתו – גם כאשר בפועל הוא מרוויח סכום נמוך יותר. בתביעות מזונות עולה לעיתים הטענה כי אין לבחון רק את תלושי השכר של ההורה, אלא גם את השכלתו, מקצועו, ניסיונו, הכנסותיו בעבר והאפשרות שלו לעבוד שעות רבות יותר.

כך, לדוגמה, אב המשתכר בפועל 6,000 ש"ח עשוי לעמוד מול טענה שלפיה בהתאם להשכלתו ולמקצועו הוא מסוגל להשתכר 15,000 ש"ח, ולכן יש לקבוע את המזונות כאילו זו הכנסתו.

אלא שבבית הדין הרבני השאלה עשויה להיבחן בצורה שונה.

כיצד בית הדין הרבני בוחן כושר השתכרות?

בבית הדין הרבני נקודת המוצא אינה בהכרח השאלה החשבונאית: "כמה האב יכול להרוויח?"

בית הדין עשוי לבחון קודם שאלה בסיסית יותר:

מהו היקף החיוב ההלכתי המוטל על האב לעבוד ולהשתכר לצורך מזונות ילדיו?

השאלה משמעותית מאוד.

אם החיוב ההלכתי במזונות אינו כולל, בכל מצב, חובה להגדיל את שעות העבודה, לבחור במשרה רווחית יותר או לממש את מלוא הפוטנציאל המקצועי של האב – ממילא קיימת בעיה בקביעת מזונות על סמך הכנסה שהוא כלל אינו מרוויח בפועל.

גישה זו עמדה במרכזו של פסק דין שניתן בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב בתיק 1020605/7, פלונית נ׳ פלוני, מיום 14.7.2019, לפני הדיינים הרב יצחק מרוה, הרב רפאל זאב גלב והרב שמעון לביא. מדובר בפסק דין של בית דין אזורי בנסיבות מיוחדות, ולא בכלל מחייב החל על כל הרכב או על כל תביעת מזונות.

המקרה שנדון בבית הדין הרבני בתל אביב

באותו תיק נדונה תביעת מזונות לשלושה ילדים שהיו כולם מתחת לגיל שש.

האם דרשה מזונות בסכום של 11,000 ש"ח לחודש.

האב טען כי הוא משתכר מעבודתו כ־5,000 ש"ח בלבד וכי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשאת בסכומים שנתבעו.

מנגד טענה האם כי אין להסתפק במשכורתו בפועל. לדבריה, האב הוא בעל תואר אקדמי, ולכן כושר ההשתכרות שלו גבוה משמעותית מהשכר שעליו הצהיר.

לטענתה, היא אף תמכה בו במהלך החיים המשותפים כדי שיוכל להשלים את לימודיו, ולכן אין לאפשר לו להסתפק בעבודה בשכר נמוך ולהטיל עליה את התוצאה הכלכלית.

האם אף טענה כי בפועל הכנסותיו של האב גבוהות בהרבה, וביקשה שבית הדין יקבע את המזונות לפי "פוטנציאל ההשתכרות" שלו.

האם אב חייב לעבוד יותר כדי לשלם מזונות?

בית הדין הקדיש חלק משמעותי מפסק הדין לשאלה זו.

ההרכב בחן מקורות הלכתיים שונים בשאלה האם החובה לזון ילדים כוללת גם חובה על האב להשכיר עצמו כפועל, לעבוד יותר או לנקוט פעולות כדי להגדיל את הכנסתו.

בית הדין הצביע על מחלוקת הלכתית בשאלה זו והבחין בין חיובו של בעל במזונות אשתו לבין חיובו במזונות ילדיו.

במסגרת הדיון הובאה, בין היתר, שיטת התוספות יום טוב, שלפיה אף לשיטה המחייבת בעל לעבוד לצורך מזונות אשתו, אין הכרח שאותה חובה קיימת ביחס למזונות ילדיו.

מתוך הדיון ההלכתי הגיע בית הדין למסקנה שיש לנקוט זהירות רבה בשימוש במושג "פוטנציאל השתכרות" לצורך קביעת מזונות ילדים.

בית הדין הביע גישה מצמצמת לשימוש בפוטנציאל השתכרות, על רקע המחלוקת ההלכתית בדבר חובת האב לצאת לעבוד לצורך מזונות ילדיו. בנסיבות שנדונו נמצא גם קושי מעשי ממשי להגדיל את עבודתו.

תואר אקדמי אינו בהכרח הוכחה להכנסה גבוהה יותר

אחת הטענות המרכזיות של האם הייתה פשוטה: האב בעל תואר אקדמי ולכן הוא מסוגל להרוויח הרבה יותר מ־5,000 ש"ח.

בית הדין לא קיבל בנסיבות המקרה את הדרישה לבסס את החיוב על פוטנציאל השתכרות גבוה יותר.

עצם העובדה שלאדם יש תואר אקדמי אינה מוכיחה שהוא מסוגל בפועל להשתכר סכום מסוים, ובוודאי שאינה מחייבת בהכרח לקבוע את המזונות לפי אותה הכנסה תאורטית.

יש לבחון את מצבו האמיתי של האב ואת האפשרות המעשית שלו לעבוד ולהגדיל את הכנסתו.

וזו הייתה נקודת הכרעה חשובה במיוחד באותו תיק.

מדוע בית הדין דחה את טענת כושר ההשתכרות?

לאב היו חמישה ילדים נוספים מנישואיו הראשונים.

אמם של אותם ילדים נפטרה, והאב נדרש לטפל בהם לבדו. שלושה מהם היו בעלי צרכים מיוחדים.

האב הסביר כי בשל הצורך לטפל בילדיו הוא אינו יכול לעבוד שעות ארוכות יותר ונאלץ לשוב לביתו כדי להיות עמם.

בית הדין קיבל את ההסבר.

נקבע כי בנסיבות אלה אין מדובר באב שבוחר לעבוד פחות ללא הצדקה, אלא במי שמוטלות עליו חובות משפחתיות ממשיות המגבילות את יכולתו לעבוד יותר.

בית הדין קבע כי כאשר האב עובד ומשתכר 5,000 ש"ח, ובמקביל קיימת סיבה ממשית לכך שאינו יכול להוסיף שעות עבודה, קשה לבוא אליו בטענה שהוא "יכול להשתכר יותר".

במקרה זה נדחתה במפורש דרישת האם להתחשב בכושר השתכרותו התאורטי של האב.

ההבדל בין הכנסה בפועל לבין פוטנציאל תאורטי

פסק הדין מדגיש הבחנה חשובה:

יש הבדל בין אדם שמרוויח פחות משום שנסיבות חייו מגבילות אותו, לבין אדם שמפחית באופן מלאכותי את הכנסתו.

כאשר אב עובד בפועל, לא הפסיק את עבודתו לצורך ההליך וקיימת סיבה אובייקטיבית לכך שאינו יכול להגדיל את היקף עבודתו, טענה כללית שלפיה הוא "יכול להרוויח יותר" עלולה שלא להספיק.

לעומת זאת, מקרה שבו אדם השתכר לאורך שנים סכום גבוה, ובסמוך להליך המזונות צמצם ללא הסבר את עבודתו או חדל לעבוד, עשוי לעורר שאלות שונות לחלוטין.

לכן אין מדובר בכלל שלפיו בית הדין הרבני מתעלם תמיד מכושר השתכרות. מדובר בדרישה לבחון את המציאות ולא לבסס חיוב כספי על הכנסה תאורטית שאין הוכחה ממשית שניתן להפיק אותה.

האם בית הדין הרבני מתייחס רק לתלוש השכר?

גם התשובה לכך שלילית.

העובדה שבית הדין נזהר מייחוס "כושר השתכרות" אינה אומרת שהבדיקה מסתיימת בתלוש השכר.

בית הדין רשאי לבחון את מכלול המקורות הכלכליים העומדים לרשות הצדדים.

בפסק הדין עצמו הודה האב בהכנסה נוספת של 3,200 ש״ח לחודש מדמי שכירות, ובמקביל טען כי גם לאם דירה שהיא משכירה. לכן אין לקרוא את פסק הדין כאילו כלל הכנסתו של האב הסתכם בשכר עבודה של 5,000 ש״ח בלבד.

לכן יש להבחין בין שני דברים:

האחד הוא איתור ההכנסה האמיתית של ההורה מכל המקורות.

השני הוא ייחוס הכנסה שאינה קיימת בפועל בטענה שההורה מסוגל להרוויח אותה.

הראשון הוא בירור עובדתי של המצב הכלכלי.

השני הוא כבר דיון בכושר השתכרות.

קצבאות עבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים אינן בהכרח הכנסת האב

באותו תיק ביקשה האם להביא בחשבון גם קצבאות ותמיכות שקיבל האב בגין ילדיו בעלי הצרכים המיוחדים מנישואיו הקודמים.

בית הדין דחה גם טענה זו.

נקבע כי תשלומים המיועדים לצורכיהם של אותם ילדים אינם הופכים באופן אוטומטי להכנסה פנויה של האב שניתן להשתמש בה לצורך מזונות ילדים אחרים.

מדובר בנקודה חשובה גם בתיקים אחרים: עצם העובדה שסכום כסף נכנס לחשבונו של הורה אינה מספיקה. יש לבדוק למי נועד הכסף ומה מטרתו.

בית הדין בוחן גם את יכולתו של האב להתקיים

פסק הדין אינו עוסק רק בכושר השתכרות.

בית הדין הדגיש כי גם כאשר קיימת חובה לשלם מזונות, אין להתעלם לחלוטין מיכולתו של האב להתקיים.

בפסק הדין נדונה בהרחבה גם סוגיית "חייך קודמין", ובית הדין קבע כי אין מקום לחייב אב בסכום שאינו מאפשר לו קיום בסיסי, בפרט כאשר מדובר בחיובים שמעבר לצורכיהם הבסיסיים של הילדים.

בסיכום פסק הדין חזר בית הדין על העיקרון כי יש קושי להעניק משקל לכושר ההשתכרות כאשר האב אינו יכול בפועל להגדיל את עבודתו, ובאותו מקרה אף תיאר את מצבו כמצב שבו הוא מנוע מעשית מלעבוד מעבר למה שהוא כבר עובד.

האם הכנסות האם רלוונטיות בבית הדין הרבני?

כן, אך הדבר תלוי בגיל הילדים ובמקור החיוב.

באותו תיק מדובר היה בשלושה ילדים מתחת לגיל שש. בית הדין קבע כי החיוב הבסיסי במזונותיהם מוטל על האב.

עם זאת, במסגרת הדיון בדיני צדקה בחן בית הדין גם את יכולתה הכלכלית של האם וקבע שבנסיבות מסוימות ניתן להביא בחשבון גם את יכולתה לשאת בחלק מהצרכים שמעבר לחיובו הבסיסי של האב.

מכאן שגם בבית הדין הרבני אין לבודד את הכנסתו של האב מכל שאר הנתונים.

יש לבחון את גיל הילדים, צורכיהם, יכולת האב, הכנסות האם, מקורות הכנסה נוספים והמסגרת ההלכתית שמכוחה מבוקש החיוב.

ומה נפסק בסופו של דבר?

האם דרשה כאמור 11,000 ש"ח לחודש עבור שלושת הילדים.

בית הדין לא קיבל את הדרישה.

לאחר בחינת מכלול הנסיבות חויב האב לשלם 4,800 ש"ח בחודש עבור שלושת הקטינים.

הסכום הוצמד למדד הכללי בעדכון שנתי, וכלל את ההוצאות השוטפות, מדור והוצאותיו וכן הוצאות חינוך. הוצאות חריגות וקייטנה אחת לשנה נקבעו לחלוקה שווה בין הצדדים.

עוד נקבע כי פסק הדין יהיה בתוקף למשך שלוש שנים בלבד, ולאחר מכן ניתן יהיה לבחון מחדש את סכום המזונות בהתאם לשינויים בהכנסות האב והאם ובצורכי הילדים.

האם בכל תיק בבית הדין הרבני יתעלמו מכושר השתכרות?

לא.

חשוב שלא להסיק מפסק הדין כלל גורף.

בית הדין לא קבע שאסור לעולם לבחון פוטנציאל השתכרות, אלא הצביע על הקושי ההלכתי בביסוס חיוב על הכנסה תאורטית ועל הצורך לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.

כאשר קיימות ראיות לכך שהורה מפחית את הכנסתו באופן מכוון, מסתיר הכנסות, עובד בהיקף נמוך ללא הצדקה או מציג תמונה כלכלית שאינה מתיישבת עם אורח חייו , בית הדין רשאי לבחון את הדברים לעומק.

לעומת זאת, כאשר קיימת הכנסה בפועל והסבר ממשי לכך שההורה אינו מסוגל להגדיל אותה, עצם הטענה שהוא בעל מקצוע או בעל תואר אינה בהכרח מספיקה כדי לייחס לו משכורת גבוהה יותר.

חשוב גם לציין שבית הדין מתח ביקורת על שני הצדדים, שלא הציגו את תלושי השכר ודפי החשבון שנדרשו. ההכרעה ניתנה על בסיס החומר שהיה לפניו והתרשמותו מהטענות. אין להסיק מכך שניתן להסתפק בהצהרת הכנסה ללא מסמכים.

כיצד כדאי להתגונן מפני טענה של כושר השתכרות בבית הדין הרבני?

הטעות היא להסתפק באמירה: "זה מה שאני מרוויח".

כאשר נטען כי ההכנסה בפועל נמוכה מכושר ההשתכרות, חשוב להסביר ולתעד מדוע.

תלושי שכר, היסטוריית הכנסה, שעות עבודה, נסיבות משפחתיות, טיפול בילדים, מצב רפואי, שינויים במקום העבודה וראיות לכך שלא נעשתה הפחתה מלאכותית של ההכנסה עשויים להיות משמעותיים.

מנגד, מי שטוען שכושר ההשתכרות של הצד השני גבוה יותר צריך להביא תשתית עובדתית ולא להסתפק בהשערה המבוססת על תואר אקדמי או מקצוע.

הכנסה קודמת גבוהה, היקף עבודה בעבר, עבודה נוספת, עסק פעיל, הכנסות לא מדווחות או שינוי פתאומי בשכר עשויים להיות רלוונטיים יותר מטענה כללית שלפיה "הוא יכול להרוויח יותר".

כושר השתכרות בבית הדין הרבני - נקודת ההכרעה

הנקודה המרכזית בפסק הדין היא שהמונח "כושר השתכרות" אינו יכול לעמוד בפני עצמו.

בבית הדין הרבני יש לבחון אותו דרך המסגרת ההלכתית של חיוב מזונות ילדים.

לפני שמייחסים לאב הכנסה שאינו מרוויח, יש לשאול האם קיימת חובה המחייבת אותו להגדיל את עבודתו, האם הדבר אפשרי מבחינה מעשית, האם הוא נמנע מעבודה במכוון ומהם צרכיהם האמיתיים של הילדים.

לכן בתיקי מזונות המתנהלים בבית הדין הרבני יש חשיבות רבה לא רק לגובה המשכורת, אלא גם לסיבה שבגללה זו המשכורת, למקורות ההכנסה האמיתיים וליכולת המעשית של ההורה לעבוד ולהשתכר יותר.

משרד עורכי דין עובדיה שוירץ עוסק בדיני משפחה ובייצוג בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט לענייני משפחה, לרבות תביעות מזונות ילדים, הפחתת והגדלת מזונות, מחלוקות בדבר הכנסות וכושר השתכרות והליכים כלכליים בין בני זוג.

המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מחליף ייעוץ משפטי פרטני בהתאם לנסיבות כל מקרה.